קריאה בדילמת הצפון והמכון בוושינגטון: סביבת חיזבאללה אינה מתלוננת

ההתעניינות בישראל במצוקת הגבול הצפוני ממשיכה לעלות, על רקע האיום שחיזבאללה מציב על שולחן מקבלי ההחלטות בישראל. יש גידול בדיבורים על הצורך או "ההכרח" להרחיב את העימות עם חיזבאללה ולנהל מלחמה איתו כדי להרחיק אותו מהגבול.

במאמר זה נסקור את עמדות הדרג המדיני הישראלי, את מוכנות העורף, את גישת התקשורת העברית להתפתחויות בגבול הצפוני, בנוסף לעמדותיהם של גורמים אמריקניים, ונסיים בכנס שערך "המכון למדיניות המזרח הקרוב בוושינגטון" בנושא סיכויי המלחמה בין חיזבאללה לישראל.

בכירים בדרג המדיני בישראל, בראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, השמיעו איומים ברף גבוה, אך צירפו לכך מסר של הרגעה כשהכריזו שהם יקבלו כל הסכם שיחזיר את תושבי הצפון לבתיהם. עמדה זו נדחתה על ידי שרים אחרים שאיימו לפרוש מהממשלה "אם לא תהיה מלחמה בצפון". ראוי לציין כי נתניהו הוא בעיקרון זה שמחזיק בהחלטה על מלחמה רחבה בגבול הצפוני, ואחריו שר הביטחון גלנט, שהוא האחראי על המערכת הצבאית הישראלית והחלטתו נושאת משקל בתהליך קבלת ההחלטות.

במקביל לאיומים לנהל מלחמה נגד חיזבאללה, נמשכת הדאגה בישראל למוכנות העורף, שהתגברה בעקבות מכתב ממבקר המדינה מתניהו אנגלמן לנתניהו, שבו הזהיר כי "ישראל אינה מוכנה כפי שצריך לפינוי תושבים במקרה של פרוץ מלחמה בצפון". הדאגה התעצמה סביב סוגיית הפסקת החשמל ו"תרחיש האפלה", וכן המשך פעילותם של בתי החולים במהלך מלחמה.

בדיווחים נמסר כי בתי חולים רבים בישראל נכנסו למצב חירום וביטלו חופשות של רופאים ואחיות. מנהל בית החולים זיו בצפת, למשל, שלח מכתב לצוות בית החולים עם הנחיות מפורטות ותוכניות למקרה של פרוץ מלחמה. מנהל המרכז הרפואי לגליל הודיע לעובדי המרכז שעליהם להתכונן להסלמה ביטחונית שתוביל למלחמה בצפון.

גורמים אמריקניים הצטרפו לעמיתיהם הישראלים והביעו עניין גובר בעימות בין ישראל לחיזבאללה, והשמיעו אזהרות לחיזבאללה. דווח כי ישראל מתכננת עימות מוגבל בצפון במטרה לפגוע בתשתיות חיזבאללה, ולהעריך כי ישראל תשיק מבצע קרקעי בדרום לבנון בשבועות הקרובים.

בדיווחים ישראליים נמסר כי האמריקנים חוששים שמבצע מוגבל שתבצע ישראל בדרום לבנון עלול להוביל לעימות רחב היקף. עוד דווח כי ממשל ביידן ישחרר בקרוב 1,700 פצצות במשקל 250 ק"ג, אך נמנע מלתת לישראל 1,800 פצצות במשקל טון, למרות שישראל התחייבה לשימוש מדויק בנשק האמריקני.

פרשנים ומומחים בישראל הביעו עניין רב בהתפתחויות בגבול הצפוני ותיארו את הבעיה ודרכי פתרונה, על הסיכונים שהיא נושאת. חלקם טענו כי ישראל נמצאת במצוקה בצפון, עם יותר מ-60 אלף תושבים מחוץ לבתיהם, והשבתם מחייבת את ישראל, אם במלחמה ואם בלעדיה. אחרים קראו ליוזמה למלחמה נגד חיזבאללה כדי להחזיר את התושבים לבתיהם, בטענה שמלחמה בצפון היא מסלול הכרחי בהיעדר פתרון מדיני להרחיק את חיזבאללה מהגבול.

מנגד, פרשנים אחרים הזהירו ממלחמה עם חיזבאללה, וטענו שזהו תרחיש שונה לחלוטין מהמצב הנוכחי, שכן לחיזבאללה יש ארסנל גדול של רקטות המאיימות על כל ישראל, והוא לא יהיה לבד במלחמה, אלא איראן ובעלי בריתה יצטרפו אליו, וזהו התרחיש הגרוע ביותר לישראל.

עוד נטען כי צה"ל אינו מוכן למלחמה עם חיזבאללה כעת, במיוחד אם איראן ובעלי בריתה יצטרפו, וצה"ל מותש לאחר 9 חודשי לחימה ויש מחסור במלאים. היו שראו במלחמה בצפון כמלחמת התשה ללא מוצא או אופק, שתסתיים בהסכם רע או במלחמת התשה ארוכה.

פרשנים ציינו כי חיזבאללה מבין היטב את המהלכים הפוליטיים בארה"ב ומקבל מהם עידוד וכוח, ומבין שממשל ביידן לא ייתן לישראל אישור לתקוף את לבנון, והדיווחים על עצירת אספקת נשק לישראל מאשרים את הערכותיו.

בכנס שערך המכון למדיניות המזרח הקרוב בוושינגטון בסוף יוני על סיכויי המלחמה בין חיזבאללה לישראל, אמר דיפלומט לשעבר ודירקטור תוכנית המדיניות הערבית במכון, דיוויד שנקר, כי "למרות מצב הפליטים מהכפרים הלבנוניים בגבול, איננו שומעים תלונות מהסביבה התומכת בחיזבאללה, אלא מגורמים אחרים בלבנון". הוא ציין כי איום חיזבאללה על קפריסין מטרתו להראות שחיזבאללה יכול להשפיע על הים התיכון כמו שהח'ותים משפיעים על הים האדום, ולשבש את המסחר העולמי ולהעלות את מחירי האנרגיה והסחורות.

מנהל תוכנית המאבק בטרור והמודיעין במכון, מאט לויט, אמר כי "המפקדים הצבאיים בישראל אומרים שהמלחמה בלבנון תהיה תהליך מדורג ולא יגיעו לשיא בבת אחת, בעוד שהמודיעין האמריקני מזהיר שלא יהיה ניתן לישראל לשלוט בהסלמה". לויט הוסיף: "לא נראה שישראל תשמיד את חיזבאללה במלחמה הזו, מטרה שאינה ניתנת להשגה", והעריך כי איראן תתערב במלחמה אם תרגיש שחיזבאללה בסכנה קיומית.

עובדת המכון, חנין גדאר, העריכה כי איראן תתערב בשני מקרים בלבד, אם תוכניתה הגרעינית תאוים או אם תרגיש איום ישיר עליה. היא נתנה סיכוי של 50% להצלחת הדיפלומטיה בהרגעת המצב בין ישראל לחיזבאללה, בשל עייפות שני הצדדים וצורך בתקופת שקט והתארגנות.

אסף אוריון, תת-אלוף במילואים וחוקר במכון, אמר כי "אנחנו בשלב חדש בציר ההתנגדות האיראני, שמתבטא בתעוזה, חוצפה ורצון לקחת סיכונים". הוא ציין כי קיים שגיאה בסיסית בחשיבה על הדינמיקה של האירועים, כי בנקודה מסוימת יתרחש פיצוץ כתוצאה מהגברת הלחץ; ואמר כי האופציה הפחות סבירה היא שישראל תחליט לצאת למלחמה כוללת להחזיר את יכולתה להרתיע, ולהחליש את יכולות חיזבאללה ברצינות.

לסיכום, סקר דעת קהל שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי הראה כי 67% מהישראלים בטוחים בניצחון על חיזבאללה, ירידה מ-91% לאחר מבצע "סערת אל-אקצא". הסקר הראה כי 46% מהמשיבים קוראים לישראל ליזום פעולה צבאית רחבה בצפון, גם במחיר של מלחמה אזורית.