נשיונל אינטרסט: קיים חוסר בנושאות מטוסים אמריקאיות והן מתמודדות עם לחצים תפעוליים

הנהלת ארצות הברית נאלצה לשנות את מיקום נושאות המטוסים של הצי מספר פעמים בחודשים האחרונים בים האדום בהתאם למתפתח במערכה עם תימן. המשך הפעילות והשגת היעדים חושפים כשל מורכב במשחתות האמריקאיות בטיפול ב"איום" שבגינו נשלחו. לפי דיווח ב-National Interest שתורגם על ידי אתר "אל-חנאדק", קיים "חוסר משמעותי בנושאות מטוסים בצי האמריקאי". הפתרונות עשויים לכלול פריסת נושאות מטוסים קטנות יותר המונעות בכוח קונבנציונלי או שיתוף פעולה הדוק יותר עם בעלי ברית כמו הצי המלכותי הבריטי והצי היפני.

המאמר:

האדמירל S.J. Babaro מדגיש את התפקיד החיוני של נושאות המטוסים בהפגנת כוח, אך הצי האמריקאי מתמודד עם מחסור, כאשר רק חמש עד שש נושאות פועלות בו זמנית. הפתרונות עשויים לכלול פריסת נושאות מטוסים קטנות יותר המונעות בכוח קונבנציונלי או שיתוף פעולה הדוק יותר עם בעלי ברית כמו הצי המלכותי הבריטי והכוח להגנה עצמית של יפן.

עלייה בדרישה לנושאות מטוסים: הצי האמריקאי מתמודד עם לחצים תפעוליים

נושאת המטוסים USS תיאודור רוזוולט (CVN-71) עושה את דרכה למזרח התיכון. מלווה בספינות ליווי, תגיע נושאת המטוסים הגרעינית מדגם נימיץ לים האדום מאוחר יותר החודש, כדי לסייע בהגנה על הסחר הימי ולהרתיע את החות'ים הנתמכים על ידי איראן. עם זאת, כידוע, הקבוצה המורדת הצהירה גם כי הם ישקעו את נושאת המטוסים האמריקאית.

הסיפור הגדול יותר הוא לא עימות מתקרב בין הצי האמריקאי לחות'ים. המצב צפוי להישאר דומה למה שהיה מאז פריסת ה- USS Dwight Eisenhower (CVN-69) באותן מים בסתיו האחרון בעקבות מתקפת הטרור של חמאס על ישראל, שהובילה לפעילות הצבאית הגדולה ביותר במזרח התיכון בשנים האחרונות. ישראל ממשיכה לפעול להשמדת חמאס הנתמך גם הוא על ידי איראן, בעוד שהיא מחליפה אש עם חיזבאללה הלבנוני הנתמך על ידי איראן.

כתוצאה מכך, הפוקוס כעת הוא על ה"פער" שהותירה פריסת ה-CVN-71 במזרח התיכון באזור האוקיינוס ההודי והאוקיינוס השקט. ה- USS תיאודור רוזוולט השתתפה לאחרונה בתרגיל משותף Freedom Edge עם הצי היפני והקוריאני, שנערך כהרתעה מפני איומי צפון קוריאה. כעת, נושאת המטוסים בדרכה לים האדום, בעוד ה- USS רונלד רייגן (CVN-76) נמצאת במרכז האוקיינוס השקט, לאחר סיום פריסתה ביפן.

החלופה ל-CVN-76, USS George Washington (CVN-73) דווחה באוקיינוס השקט המזרחי ליד דרום אמריקה לאחר שחזרה לשירות באביב האחרון אחרי ארבע שנים של חידוש דלק ותיקון מורכב (RCOH).

 ספינות מלחמה חיוניות - אבל מעטות מדי לשימוש!

האדמירל S.J. Babaro כתב החודש למכון הימי האמריקאי ותיאר את נושאת המטוסים המודרנית בקצרה ככל שניתן: "נושאות המטוסים הן פלטפורמות לחימה חיוניות. עם הכנפיים האוויריות שלהן, הן מספקות שילוב ייחודי של גמישות ועוצמה, המאפשר למדינה להפגין כוח אווירי בכל רחבי העולם ללא הגבלות של זכויות בסיס וגבולות גיאופוליטיים. הכוח האווירי הימי ונושאות המטוסים הם יכולות קריטיות במערכת הלחימה המשולבת בכל התחומים.

"שלא כמו שדות תעופה קבועים, שתמיד פגיעים להתקפה ודורשים מאמץ הגנתי גדול, נושאות המטוסים יכולות לנוע באוקיינוסים, מה שהופך אותן למטרה קשה. הניוד מאפשר לנושאות לפעול באזורים בהם הן יכולות למקסם את יעילותן תוך מזעור החשיפה להתקפה", הוסיף האדמירל Babaro.

אבל המצב הנוכחי מדגיש את "עקב האכילס" של הצי האמריקאי, כלומר שאין מספיק ספינות מלחמה לפעולה. הצי האמריקאי האריך את פריסת ה-CVN-69 מספר פעמים והספינה וצוותה הועמדו בלחץ כבד כתוצאה מכך. רק עכשיו מתברר עד כמה מותח הצי את צי נושאות המטוסים שלו כשהוא צריך להתמודד עם איומים מרובים בו זמנית.

כפי שנצפה, CVN-69 תחזור הביתה מהים האדום, ו-CVN-71 תישאר באזור עד סוף הקיץ לפחות כש-MSS Harry S. Truman (CVN-75) תחליף אותה. הצי האמריקאי נאלץ כעת לשחק משחק מורכב יותר ויותר עם נושאות המטוסים שלו.

טכנית, ייתכן שהוא מפעיל 11 נושאות ענק המונעות בכוח גרעיני - 10 מדגם נימיץ ואחת מדגם ג'רלד ר. פורד - אך לעיתים נדירות יש יותר מחמש או שש נושאות פעילות בים בכל רגע נתון. פריסות ארוכות דורשות תחזוקה ממושכת, וכל ספינה חייבת לעבור חידוש דלק ותיקון (RCOH) ארוך. הבעיה מחמירה עקב מצב תעשיית הבסיס האמריקאית, שבונה ומתחזקת את הספינות, כולל חוסר במספנות. בנוסף, בניית נושאות מטוסים המונעות בכוח גרעיני לוקחת זמן רב יותר, והתחזוקה שלהן יקרה ומורכבת.

אולי הגיע הזמן לשקול שוב איך נושאות מטוסים קטנות יותר המונעות בכוח קונבנציונלי יכולות לתמוך בספינות המלחמה הגדולות בפעולות ברחבי העולם, ולסגור את הפערים שמופיעים כעת.

אפשרות נוספת היא שארצות הברית תעבוד באופן הדוק יותר עם בעלות בריתה ושותפיה המפעילים נושאות מטוסים. הצי האמריקאי לא יכול לשמור על נוכחותו בכל מקום, אך הצי המלכותי הבריטי, הצי הלאומי הצרפתי, הרג'יה מרינה האיטלקית והכוח להגנה עצמית היפני מפעילים כולם נושאות מטוסים, אם כי קטנות יותר מאלו מדגם נימיץ או פורד, הן עדיין פועלות באזורים מסוימים אלו - ואולי יחד עם ספינות מלחמה אמריקאיות אחרות. ברור שהצי האמריקאי צריך לטפל במחסור בנושאות המטוסים, בצורה זו או אחרת.