יום חמישי 09 מאי , 2024 09:42

איך ארה"ב תיפגע אם המלחמה תתרחב?

התוקפנות הישראלית נגד עזה טומנת בחובה סיכונים רבים המשפיעים על מעמדה הבינלאומי של ארצות הברית, וגורמת לה להימנע מלהסתבך במלחמה גדולה שעלולה לסכן את האינטרסים הפנימיים והזרים שלה. איומים אלו כוללים יכולות צבאיות, תחרות עולמית, עלויות אנושיות וחומריות פוטנציאליות, הפסדים כלכליים והיחלשות של הדיפלומטיה, שהיא חיונית עבור ארה"ב באזור. במאמר זה, נתאר ונדון בסכנות העומדות בפני ארה"ב אם היא תחריף את הסכסוך באזור מערב אסיה.

ארצות הברית לוקחת בחשבון תחרות עם יריבים בחישובים האסטרטגיים שלה, תוך התחשבות ברווחים ובעלויות של כל סכסוך קיים או פוטנציאלי לצד המירוץ הבינלאומי בכלכלה, בצבא ובדיפלומטיה, מה שמוביל להפסד בתחרות העולמית.

אחד האתגרים האסטרטגיים הקריטיים ביותר העומדים בפני ארצות הברית הוא סין, בשל כוחה הכלכלי והצבאי הגובר, כמו גם יחסיה הדיפלומטיים הענפים עם מדינות ברחבי העולם, במיוחד בדרום הגלובלי. מדינות אלה מיישרות קו הדוק יותר עם בייג'ינג מאשר עם וושינגטון, מכיוון שסין לא הייתה מעורבת במלחמות איתן, אינה מהווה איום ישיר ואינה מתערבת בענייניהם הפוליטיים.

לאירועים גיאופוליטיים יש השפעה על הכלכלה האמריקאית, וללא ספק, למלחמה אזורית תהיה השפעה מזיקה עליה. בהתחשב בכך שהשפעתה העולמית של ארצות הברית נובעת בעיקר מהכלכלה ומהעליונות הפיננסית שלה על מדינות אחרות, מומחים כלכליים במדינה מודאגים מהסיכונים הפוטנציאליים של סכסוך משמעותי.

ארצות הברית צפויה לחוות אבדות אנוש משמעותיות בכל סכסוך עולמי, כאשר מספר רב של חיילים וקצינים אמריקאים צפויים להיהרג. זה יעמיד את הממשל האמריקני במצב קשה מול אזרחיו, שמתנגדים יותר ויותר לעסוק בעוד סכסוכים ומלחמות ולהקריב קורבנות. מה שהם באמת רוצים זה ביטחון, שלום והבטחות לתנאי החיים הכלכליים והחיים שלהם.

טעויות עבר: אנליסטים אמריקאים רבים הזהירו כי התערבות צבאית ישירה של ארצות הברית גורמת לעיתים קרובות לתוצאות הרות אסון, כפי שמעידים החוויות בעיראק (2003-2011), סוריה (2014-2017) ואפגניסטן (2001-2021). למרות הצבא החזק ביותר בעולם, ההיסטוריה הוכיחה שניצחון אינו מובטח מול אויבים נחושים ובעלי תושייה, כפי שניתן לראות בעימותים במזרח התיכון כיום.

כישלון מדיניות הבלימה הוביל את וושינגטון לעבוד על הרתעת ציר ההתנגדות והגדלת תפקידה במלחמה בעזה, החל מאיראן ועד עיראק, לבנון, סוריה ותימן מאז מבצע אלאקצא.

במהלך התוקפנות הישראלית הופתע הממשל האמריקני מתוצאות המבצעים הצבאיים שביצע, שכן הוא סבר שהוא מכיל את ציר ההתנגדות. הקושי של משימות אלה מורכב מהתיאום והתמיכה הפיננסית, המודיעין והנשק האיראני שמקבלים קבוצות אלה, אם כי פעולותיהן אינן תלויות במידת מה מטהראן.

האסטרטגיה האמריקאית הנוכחית כוללת משא ומתן על הסכמי נורמליזציה עם מדינות באזור, שאותו מקדמת וושינגטון כהישג דיפלומטי משמעותי התורם לשלום עולמי. גישה זו נתפסת כמוצלחת ומועילה הן מקומית והן בינלאומית.

כתוצאה מכך, המלחמה האזורית עלולה לשבש את התקדמות הדיפלומטיה במערב אסיה ביוזמת הסכם אברהם, והיא גם תעביר את ארצות הברית מלהיות סמל של שלום למעורבות פעילה בסכסוך.

דעת הקהל העולמית השתנתה בתמיכה בעניין הפלסטיני מאז תחילת התוקפנות הישראלית על עזה. ההפגנות במדינות המערב, בעיקר בארצות הברית, גברו, כשהמחאות מתפשטות כעת לאוניברסיטאות באמריקה ובאירופה. סטודנטים ומרצים כאחד מראים את תמיכתם בפלסטין. תגובת הנגד העולמית הזו היא לא רק נגד ישראל אלא גם מערבת פקידים אמריקאים.

דעת הקהל המקומית בארצות הברית הייתה גורם לחץ משמעותי מאז תחילת התוקפנות הישראלית על עזה. אלפי הפגנות תמיכה בפלסטין התקיימו ברחבי מדינות אמריקה, כולל תנועות בקרב סטודנטים באוניברסיטאות. לחץ זה השפיע על התקדמותו של ביידן בבחירות האמריקאיות.

בסקר שנערך בפברואר, ששאל שאלות שונות על מעורבותה של אמריקה בסכסוך בין "ישראל" לחמאס, הביעו רוב האמריקנים (55%) את הדעה שעל ארצות הברית לקחת חלק במאמצים הדיפלומטיים לסיום המלחמה. מצד שני, חלקם סברו שארצות הברית צריכה למלא תפקיד משני (35%) ולא תפקיד מרכזי.


סופר: חדר העריכה




לוח שנה