08:35 זמן קודס הכבושה
קארים חאן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, הגיש בקשה למתן צווי מעצר נגד "מנהיגים בכירים של ישראל וחמאס". בקשה זו תיבחן על ידי 18 שופטי בית המשפט בני לאומים שונים, אשר עשויים לבחור לקבלה או לדחותה. לבקשה כבר הייתה השפעה, שכן אין תקדים להאשים ראש מדינה שנתמך על ידי המערב. ניסוח הבקשה היה זהיר, כאשר ראשי ההתנגדות הוזכרו תחילה, ואחריהם ראש ממשלת ישראל ושר המלחמה, העלו כי מעשיהם היו בתגובה לתוקפנות. גישה זהירה זו הושפעה ככל הנראה מלחץ אמריקאי מתמשך על חברי בית המשפט.
האמירה מכילה כמה זיהומים שנכללו בכוונה, ולא בטעות:
ההצהרה מכילה 8 האשמות נגד מנהיגי חמאס, כולן מבוססות על האשמות, בעיקר בנוגע למקרי אונס, שמקורן בעדויות ישראליות ללא ראיות או חקירה. לעומת זאת, ההצהרה מאשימה את נתניהו ושר הביטחון שלו ב-7 אישומים, בהם הרעבת אזרחים כפשע מלחמה, גרימת פגיעה מכוונת באזרחים, רצח בכוונה והכוונת התקפות על אזרחים כפשעי מלחמה. ההצהרה אינה מזכירה במפורש את רצח העם של פקידים ישראלים כפי שנאמר בהאשמה הראשונה נגד מנהיגי חמאס.
משמעותו של המהלך הזה מתעצמת בשל העובדה שהוא עוקב אחר איומים פומביים שהושמעו ליועץ המשפטי לממשלה, כולל אלה של 12 חברי הסנאט האמריקני, המזהירים מפני הגשת כתבי אישום נגד פקידים ישראלים.
בפני בית המשפט עומדות שתי אפשרויות: או שהם יאמצו ויוציאו צווי מעצר נגד יחיא אל-סינואר, מוחמד אלדייף, איסמעיל הנייה, בנימין נתניהו ויואף גלנט, או שייכנעו ללחץ האמריקני ולא יוציאו את הצווים.
אם צווי המעצר יאושרו, גם נתניהו וגם גלנט ימצאו את עצמם במצב רעוע. ישראל אינה חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי, אך מדינות אירופה הן מהחברות החזקות ביותר בבית המשפט. כתוצאה מכך, אפשרויות הנסיעה שלהם יהיו מוגבלות, ומדינות אירופה יחויבו להסגירם לבית המשפט אם ייכנסו לגבולותיהן. כדי למנוע תרחיש זה, סביר להניח שיוטלו על נתניהו וגלנט הגבלות נסיעה מחמירות.
בעקבות בקשת התובע נשלח התיק למחלקה המוקדמת לאישור צווי המעצר, למרות הראיות הרבות שנאספו במהלך המלחמה שנמשכה 8 חודשים ברצועת עזה.
ללשכת קדם המשפט אין מועד ספציפי לקבלת החלטה בבקשת התביעה. המחלקה תצטרך להעריך את הראיות שסיפקה התביעה לאישומים המבוקשים. בהתבסס על מקרים קודמים, המחלקה בדרך כלל מקבלת החלטות על צווי מעצר תוך כחודש.
ישראל עשויה לבחור לערער על ההאשמות נגד פקידיה. הסיבה לעיכוב של ישראל בקבלת ההחלטה אינה מבוססת על הליך הערעור, שכן הם כבר סיפקו נימוקים לדחייתם, אלא על לחץ של ארצות הברית.
ישות הכיבוש עשויה לטעון שלבית המשפט אין סמכות שיפוט על פקידים ישראלים מכיוון שישראל אינה מדינה חברה, אך פלסטין, כמדינה חברה, נמצאת בסמכות השיפוט של בית המשפט על פשעים שבוצעו בשטחה. ראוי להזכיר כי ארצות הברית תמכה בצו המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי לנשיא רוסיה שאינו חבר ולדימיר פוטין.
תגובות של אמריקאים וישראלים.
הנשיא האמריקני ג'ו ביידן מתח ביקורת על ההחלטה וקבע כי אין השוואה בין עמדות ישראל וחמאס, ללא קשר למה שהתכוון התובע הכללי.
בהצהרה הביע שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, כי ארה"ב מתנגדת לבקשת התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי למתן צווי מעצר נגד גורמים בישראל ובתנועת חמאס. הוא גם הצהיר שהם לא רוצים להשוות את ישראל לחמאס.
נתניהו מצדו כינה את הבקשה לצו מעצר נגדו ונגד גלנט באשמת "ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות" שערורייה.
בהצהרה הביע נתניהו, כראש ממשלת ישראל, את סלידתו מההשוואה שערך התובע בהאג בין ישראל, מדינה דמוקרטית, לבין הפושעים הקולקטיביים בחמאס.
גורמים ישראלים אחרים גינו גם את בקשת התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי ותייגו את ההחלטה כ"חרפה היסטורית".
סופר: חדר העריכה
