יום שני 03 יוני , 2024 09:11

8 חודשים אחרי המלחמה: המחלוקת בין נתניהו לצה"ל עולה מדרגה

בנימין נתניהו & בן גביר

כשלוחמי חמאס חטפו קצינים, חיילים ומגייסות של אוגדת עזה ויחידות מובחרות בדרום, הצבא הישראלי כבר לא נתפס כ"צבא העם" כפי שנקרא מאז 1948. הפלסטינים הוציאו לפועל תוכנית חכמה. תוך שלוש שעות בלבד ב-10 באוקטובר 2023, פירוק מכונת ההרג בת ה-75 שהישראלים סמכו עליה כדי להגן על מדינתם מפני אויבים באזור מערב אסיה.

חיוני להדגיש את החרפת הסכסוך בקרב כל הצדדים במחנה ישראל על מנת לבצע הערכה סופית וסיכום של תוצאות פוטנציאליות הנובעות משינויים במבנה המנהיגות של הישות.

מאז תחילתו נוצר סכסוך סמוי, שהסיט את תשומת הלב מדיונים על מי צריך לקחת אחריות על כישלונות "7 באוקטובר" ועל חוסר היכולת לשלוט בסכסוך המזוין המתמשך בעזה. ההתנגדות, היריב, הצליחה לסכל את כל מאמצי הישות ולמנוע ממנה להגיע לאחת מיעדיה.

נתניהו ומפלגות הימין הקיצוני שלו, בן גפיר וסמוריך חרסיה, עברו במהירות לחסום כל נקודת גישה אפשרית לצבא ולסוכנויות המודיעין, ליזום חקירה מיידית ולהטיל דין וחשבון על האחראים ל"כישלונות ה-7 באוקטובר" בקרב האזרחים צבאי, ולהתגונן מפני תביעות בטענה שנתניהו ומקורביו מהימין התעלמו מהאזהרות על מבצע משמעותי וקרוב שמתוכנן על ידי ההתנגדות הפלסטינית. הצוות של נתניהו טען כי משרד ראש הממשלה לא קיבל מספיק מידע כדי להעריך במדויק את פעילות ההתנגדות בעזה.

התגלה כי בני גנץ וגדי אייזנקוט, שני החברים המרכזיים בממשל הצבאי, הצליחו להביא את תיק ההגנה של הצבא לחדר המלחמה. הם הצליחו לגייס את שר הביטחון יואף גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי כדי להגן על המוניטין של הצבא מפני ניסיונות של נתניהו וצוותו להכפישו.

ככל שהקרבות נמשכים וראש הממשלה ולשכתו מתערבים ללא הרף בכל תחומי הצבא, לרבות עצירה ושינוי של האסטרטגיות הצבאיות המתוכננות לתקיפת אזורים בעזה והעתקתם לאזורים שונים, הבלבול מתגבר בין החטיבות והחטיבות הקרביות בעזה. . הבלבול הזה משפיע על התוכניות שלהם ובסופו של דבר מביא לכשלים בשדה הקרב.

הדבר העמיק את הפער בין הדרג המדיני והצבאי, העצים את הקיטוב בתוך מערכת קבלת ההחלטות והפריע ליכולת לקבל החלטות נכונות או רציניות. כתוצאה מכך, החלטות מרכזיות רבות היו מועדות לכישלון עקב חוסר עקביות. חוסר החלטיות בקבלת החלטות וביישום, לצד כאוס בתוכניות המבצעיות, תרמו לדפוס של כישלון.

מדוע יש דואליות בין תוכנית צבאית בלתי מוגבלת לבין יעדים היפותטיים שנקבעו על ידי ממשלת הימין הנחשבים בלתי אפשריים לאימות?

יש הסבורים שבאמצעות הלחימה במלחמה זו יכולים הממשלה והצבא להחזיר חלק מהלגיטימיות העממית שאבדה במושבות רצועת עזה בבוקר יום שבת, 10-7-2023. אחרים מסתמכים על התמיכה האמריקאית שניתנה לצבא האויב, שסיפקה להם מועד פתוח להשגת מטרותיהם.

אולם מציאות המצב הביאה להכפלת המשוואות בשטח, המאפשרת אפשרות לשבור ולהשמיד את צבא "חראווה ישראל" באמצעות סבלנות, הסתגלות והמשך יישום אסטרטגיית אלף הפצעים על ידי ההתנגדות. ב-7 החודשים האחרונים. אם הצבא הכובש היה מקבל אישור מהממשלה ומהעם לשחרר את זעמם ברצועת עזה, ההתנגדות שואבת את סמכותה להמשיך ולהילחם מאנשיה בעזה, כמו גם מהאזורים העיקריים שלה בגדה המערבית, 48, ו הגולה.

המתיחות בין מחנה נתניהו לצבא היא נקודת תורפה משמעותית במערכת קבלת ההחלטות הישראלית. מחלוקת זו עלולה להסלים ולהיות בולטת יותר, וליצור פילוג בפוליטיקה הישראלית. הדבר עלול להפריע ליכולתה של הממשלה לנקוט בצעדים יזומים ולהחמיר משברים. שני הצדדים הללו עלולים גם לחסום החלטות מרכזיות כמו התחלת מלחמות או יישום פעולות הרתעה. כתוצאה מכך, ישראל עלולה להיאבק להתמודד עם איומים מציר ההתנגדות ולהיעדר יוזמה אסטרטגית בעתיד הקרוב, עד שיהיו שינויים מדיניים או מבצעיים.


סופר: חדר העריכה




לוח שנה