08:38 זמן קודס הכבושה
נראה כי המשך התוקפנות של ארצות הברית וישראל כלפי רצועת עזה עלול להצית את האזור, במכוון או שלא במכוון, וזה מה שמאשרים הנתונים וההצהרות שהתקבלו בימים האחרונים.
נתניהו וממשלתו, מצדם, מתעקשים על דחיית כל הפסקת אש, שכן הדבר יהווה הכרה ברורה בתבוסה. מנגד, הממשל האמריקני, המעוניין בהפסקת המלחמה ממניעים אלקטורליים בלבד, אינו רוצה להוביל לתבוסת ישראל מול ציר ההתנגדות. לאור הסטגנציה האמריקנית-ישראלית הזו, מצא ציר ההתנגדות כי הסלמת מלחמת ההתשה עשויה לכפות על המחנה הנגדי להיכנע, או לפחות לחזק את מעמד המיקוח של ההתנגדות הפלסטינית. לנוכח החלטת ציר ההתנגדות, אין לישראל ברירה אלא להגביר גם היא את תוקפנותה, וזה עלול להוביל להידרדרות לעבר מה שתל אביב וושינגטון חוששות ממנו, כלומר הצתת האזור כולו החל מדרום לבנון.
באקרי מזהיר
בהקשר זה, היה בולט אזהרת שר החוץ האיראני בפועל עלי באקרי קני במהלך מסיבת עיתונאים עם עמיתו העיראקי פואד חוסיין בבגדד, כאשר אמר כי "הישות הציונית עלולה בשל כישלונה בעזה, לבצע טעויות נוספות ואף להרחיב את טווח תוקפנותה". הוא הדגיש כי "הטבח בעזה חייב להיפסק ללא תנאים", וקרא לאמריקאים להפסיק את התמיכה בנשק לישראל, באומרו כי הם לא יכולים "לתמוך בישראל בנשק ולהעמיד פנים שהם בעד שלום וליזום יוזמות".
השר באקרי ציין כי מבצע "ההבטחה האמיתית" אישר כי "הרפובליקה האסלאמית תשתמש בכל יכולותיה למען השגת יציבות, שלום וביטחון באזור ולא תאפשר לאיש, במיוחד לישות הציונית התוקפנית, לפגוע ביציבות ובביטחון האזור". רמז זה מעיד כי איראן לא תשב בחיבוק ידיים לנוכח כל טיפשות ישראלית כגון פתיחת מלחמה על לבנון או הסלמת תוקפנותה בזירות אחרות.
מאמצי הממשל האמריקאי הם דרך להסלמה קטלנית
מצד שני, רבים מהאנליסטים והפרשנים הפוליטיים סבורים כי מאמצי הממשל האמריקאי להשגת הפסקת אש בעזה הם דרך להסלמה קטלנית במערב אסיה. למרות קריאותיהם הפומביות לסיום המלחמה, כל מה שוושינגטון עושה בפועל הוא לעודד התלקחות גדולה יותר, שכן היא גורמת לעוד אלימות בעזה ומאיימת להפוך למלחמה עם לבנון, ובכך דוחפת את האזור כולו לתהום כדי להימנע מהנטישה של "תמיכתה הבלתי מותנית" בישראל.
כאן ראוי להזכיר כי תגובת חמאס לנאום של ג'ו ביידן ב-31 במאי, שבו הציג "הצעה ישראלית" להפסקת אש, הייתה כי היא בוחנת את ההצעה "באופן חיובי", תוך עמידה על כך שהיא דורשת נסיגה ישראלית מעזה והפסקת מלחמה מלאה על מנת להסכים לכל הצעה. מנגד, בנימין נתניהו נשאר נאמן לנאומיו הקודמים על הצורך "להשמיד את חמאס", וציין כי לא יסכים להפסקת אש, ואף הגדיל לעשות כשאמר כי תיאורו של ביידן את ההצעה להפסקת אש ישראלית "אינו מדויק". הדבר מזכיר את האווירה ששררה לפני תחילת מבצע צה"ל ברפיח.
האם הממשל האמריקני יקבל את כישלון מאמציו בפעם השנייה במקום לכפות על ישראל הפסקת אש, או שמא הרחבת המלחמה היא בלתי נמנעת?
סופר: חדר העריכה
