שבת 15 יוני , 2024 09:02

ישראל הופכת לנטל על כתפי אירופה!

לא רחוק מההתנהלות הטיפוסית של בירות אירופה במהלך סבבי המלחמות הקודמים בעזה; מיהרו בירות אלה, כמצופה, לגנות את מתקפת חמאס על מטרות בישראל ביום 7/10/2023 בנוסחים נוקבים, והאירוע תואר באופן שמוטה בבירור לנרטיב הישראלי, תוך התעלמות מהרקע והקשרים שלו, והעלמת היבטיו הצבאיים שהתמקדו בעיקר בבסיסים צבאיים ומתקנים. חלקן לקח זמן רב לשקול מחדש את עמדותיהן ולהפוך אותן למאוזנות יותר.

מגמות העמדות האירופיות:

באופן כללי, ניתן לראות שעמדות האירופאיות במהלך המלחמה נחלקו לשלושה כיוונים לפחות, עם שינויים יחסיים בעמדות בתוך כל כיוון:

- כיוון שאימץ עמדות נטייה ברורה לצד הישראלי, ונשאר דבק בעמדה זו כמעט ללא שינוי, כפי שהתבטא בבירור בגרמניה, אוסטריה, הונגריה, צ'כיה ומדינות נוספות.

- כיוון שהפגין ביקורת גוברת על מלחמת ההשמדה, ואימץ עמדות בכיוון החיובי. זה התבטא באירלנד, ספרד, בלגיה, מלטה, נורבגיה וסלובניה.

- כיוון שלישי שנמנע מביקורת ברורה מבלי לקחת עמדה מוטה, או נטה להתנדנדות בכמה עמדות, כמו במקרה של צרפת ששינתה את עמדתה יחסית בחודש השני של המלחמה.

כיוונים אלה התבררו בעמדות לגבי הפסקת האש במהלך חודשי המלחמה הראשונים, בהתנהלות ההצבעה במוסדות בינלאומיים, ובנקיטת צעדים עונשיים נגד הרשות הפלסטינית וסוכנות האו"ם לפליטים אונר"א, וביחס להטלת סנקציות על המתנחלים גם כן.

העמדה לגבי פתרון שתי המדינות:
ההסתפקות בהצגת מחויבות ל"פתרון שתי המדינות" והמשכת הסיוע וטענת דאגה למצב ההומניטרי של העם הפלסטיני בעזה היווה עטיפה טיפוסית לעמדות הנוטות באופן ברור לכיבוש ולמלחמת ההשמדה, לצד הפניית ביקורת על "אלימות המתנחלים" בגדה המערבית ואיום בנקיטת צעדים עונשיים נגדם, אך מבלי להטיל כל אחריות על צבא הכיבוש והשארת הביקורת הרחק מזירת מלחמת ההשמדה בעזה. מנגד, הכיוון המבקר את הכיבוש הביע את עצמו בהצבעה המוקדמת בעד הפסקת האש במוסדות הבינלאומיים, ובהגשת יוזמות במוסדות האיחוד האירופי שתומכות בכיוון זה, ולאחר מכן בהכרה במדינת פלסטין שהגיעה כמעט בו זמנית ממדריד, דבלין, אוסלו ולובליאנה, ולחצה על עמדות מדינות אירופאיות אחרות שממשיכות להימנע מצעד דומה אף על פי שהן מצהירות באופן טיפוסי על מחויבותן ל"פתרון שתי המדינות". בירות ההשפעה האירופיות הבולטות, ברלין, פריז, לונדון ורומא, עדיין נמנעות מלקחת עמדות ברורות בלחץ על הכיבוש או הכרה במדינת פלסטין.

המאמץ למנוע התפשטות המלחמה:
בירות ההחלטה האירופיות דאגו מתחילת המלחמה למנוע את התפשטות העימות מחוץ לעזה, כאשר משך המלחמה מהווה גורם לחוץ עליהן בכיוון זה, במיוחד עם האפשרות של התלקחות החזית הלבנונית למלחמה פתוחה, והמשך המתח והתקפות ליד חופי תימן ובאזור הים האדום.

 סיכום:
למרות שהצטברו עמדות אירופיות מבקרות את הכיבוש הישראלי ומלחמת ההשמדה האכזרית; הכיוון האירופי המשפיע עדיין נמנע מלהפנות אצבע מאשימה רצינית כלפי הצד הישראלי וגם מלהטיל עליו צעדים עונשיים, נוסף לכך שהוא מתחשב בעמדות בעלת הברית האמריקאית בעניין זה ומנסה להתיישר איתן בבירור. עם זאת, "ישראל" הופכת בהדרגה לנטל על הכתפיים האירופאיות, בעוד שהכיוון הכללי, אם כי באיטיות ובחשש, הולך ומכיר באי-אפשרות להשאיר את מדינת הכיבוש מעל החוק, ובאי-אפשרות להמשיך להתעלם מזכויות העם הפלסטיני והצורך לעמוד לפחות בחלק מהן, עם ירידת ההימורים על שבירת כוח ההתנגדות, והתכנסות המצב הציבורי הפלסטיני סביב אפשרות ההתנגדות, וכישלון מסלול אוסלו והסדר המדיני.


מקור: זיתונה

סופר: חדר העריכה




לוח שנה