הארץ: צה"ל הפעיל נוהל חניבעל כלפי חיילים ואזרחים ב–7 באוקטובר

הכישלון של צה"ל אינו מוגבל רק לכישלון המודיעיני בניבוי ההתקפה, עיתויה ואופן ביצועה, אלא גם בהיעדר תוכנית ברורה להתמודדות עם מקרים כאלה. צה"ל נכשל בהתמודדות עם ההתקפה האיכותית שביצעה חמאס, אשר הוציאה את אוגדת עזה מכלל פעולה בפועל. כישלון זה הגדיל את ההשלכות כאשר צה"ל, בניסיון לעצור את אנשי חמאס ולרדוף אחריהם, נאלץ להשתמש בנוהל חניבעל, המורה על חיסול הן של ידידים והן של אויבים בו זמנית. דבר זה גרם לאובדן חיי אדם ונזק לרכוש שנגרם על ידי הכוחות שהיו פרוסים שם. חקירות אלו מחייבות את הנהגת הצבא לקחת אחריות ולהכריז על כך, ובראשה הרמטכ"ל הרצי הלוי, שצריך להתפטר.

המאמר:

בדקות הארוכות הללו הכל היה כאוטי. הדיווחים זרמו והמשמעות לא תמיד היתה ברורה, ואם היתה — אז פירשו אותה כמחרידה. רשתות הקשר לא עמדו בשטף הדיווחים, גם לא החיילים שדיווחו, או האזינו והעבירו את המסרים. אבל את מה שנאמר ב–7 באוקטובר בשעה 11:22, ברשת הקשר של אוגדת עזה, כולם הבינו. "אף רכב לא נכנס חזרה לרצועת עזה", היתה ההנחיה. בשלב הזה עדיין לא ידעו בצה"ל מה היקף החטיפות בעוטף עזה, אך היו מודעים לכך שיש רבות כאלו. לכן, היה ברור לחלוטין מה המשמעות של המילים שנאמרו, ומה הגורל שהן עלולות לגזור על חלק מהחטופים.

זו לא היתה ההנחיה הראשונה שניתנה באוגדה שהורתה לסכל חטיפות במחיר חיי הנחטפים, או כפי שזו מוכרת בצבא: נוהל חניבעל. מסמכים שהגיעו לידי "הארץ", לצד עדויות של חיילים וקצינים בכירים ובדרג הביניים בצה"ל, חושפים שורה של פקודות ונהלים שקיבלו באוגדת עזה, פיקוד הדרום ובמטכ"ל עד לשעות אחר הצהריים של 7 באוקטובר — פירוט החושף עד כמה היה נרחב השימוש בנוהל למן השעות הראשונות של מתקפת חמאס, ובנקודות שונות באזור העוטף. ל"הארץ" לא ידוע אם וכמה חיילים ואזרחים נפגעו כתוצאה מההנחיות הללו, אך מן המידע שהצטבר עולה כי לא מעטים מהם היו בסיכון, חשופים לירי ישראלי — גם אם הם לא היו המטרה. מקור בכיר מאוד בצבא אישר בפני "הארץ" שבאותו היום אכן הופעל נוהל חניבעל אך הוסיף כי זה לא נעשה בידי מפקד האוגדה. מי כן נתן או נתנו את ההוראה? את זה, אמר, תחקירי המלחמה אולי יצליחו להסביר.

כך או אחרת, אומר גורם ביטחוני המעורה בנעשה באוגדת עזה, בשעות הבוקר "לאף אחד לא היה מושג מה קורה בחוץ". לדבריו, רוזנפלד היה בחדרו בחמ"ל ולא יצא "כשבחוץ יש מלחמת עולם". בכלל, הוא מתאר, "כולם היו בהלם מכמות המחבלים שחדרו, אפילו בחלום הכי רע לא היתה לנו תוכנית לכזאת התקפה. לא היה לאף אחד מושג כמה חטופים, איפה הכוחות. היתה היסטריה מטורפת והתחילו לקבל החלטות בלי שום מידע מאומת ההחלטה לתקוף בתוך מוצבים, אומר מקור ביטחוני בכיר, "תלווה את אותם מפקדים בכירים כל החיים". לדבריו, "מי שלקח החלטות כאלה ידע שלוחמים שנמצאים בשטח יכולים להיפגע".

אחד המקרים שבו ידוע שנפגעו אזרחים וגם זכה ללא מעט כותרות הוא זה שאירע בביתה של פסי כהן בקיבוץ בארי. 14 בני ערובה הוחזקו בבית כאשר כוחות צה"ל תקפו אותו, 13 מהם נהרגו. בשבועות הקרובים צפויים בצה"ל לפרסם לציבור את ממצאי התחקיר אודות התנהלות הצבא במקרה, ממצאים שאמורים לענות על השאלה האם תא"ל ברק חירם, מפקד אוגדה 99, שפיקד על הלחימה בבארי ב–7 באוקטובר, הפעיל נוהל חניבעל. האם הורה למפקד הטנק לפרוץ פנימה "גם במחיר של נפגעים אזרחים", כפי שטען בריאיון שהעניק בדיעבד לניו יורק טיימס. במשך כל החודשים שחלפו מיאן צה"ל להשיב לשאלה האם הופעל נוהל חניבעל במקרה זה כלפי אזרחים שנלקחו כבני ערובה. כעת נדמה שגם אם התשובה לשאלה תהיה חיובית, ייתכן שהשאלה היא חלקית בלבד. ייתכן שמעשיו של תא"ל חירם פשוט עלו בקנה אחד עם הנורמה של התנהלות צה"ל באותו היום.