10:31 זמן קודס הכבושה
ברית נאט"ו נוסדה בשנת 1949, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, במטרה להתמודד עם התפשטות ברית המועצות באירופה ובעולם. כיום, המטרה המוצהרת של הברית היא להבטיח את חירות וביטחון חבריה באמצעות אמצעים פוליטיים וצבאיים. לארצות הברית יש השפעה רבה בברית.
ברמה הפוליטית, נאט"ו מכריזה שהיא פועלת "לחיזוק הערכים הדמוקרטיים" ולאפשר לחבריה להתייעץ ולשתף פעולה בנושאים הקשורים להגנה וביטחון כדי לפתור בעיות, לבנות אמון ולמנוע סכסוכים לטווח הארוך. ברמה הצבאית, הארגון מחויב לפתרון סכסוכים בדרכי שלום, ובמקרה של כישלון המאמצים הדיפלומטיים, הוא פונה לכוח צבאי לניהול משברים.
במסגרת פסגת נאט"ו שנערכה בוושינגטון, במקביל לציון 75 שנה להקמת הברית, נשא הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן נאום שבו אמר כי הברית היא חזקה מתמיד עם 32 מדינות המאוחדות יחדיו. הוא הכריז על אספקת מערכת פטריוט חדשה לאוקראינה, והוסיף שארצות הברית ובעלות בריתה יספקו לאוקראינה מערכות הגנה טקטיות בחודשים הקרובים. הוא תיאר את ה"מתנה ההיסטורית" הזו כחלק מהמאמצים של נאט"ו להגן על אוקראינה מהתקפות אוויריות רוסיות.
מערכת פטריוט היא מערכת טילים נגד מטוסים ונגד טילים בליסטיים, המיוצרת על ידי חברת ריית'און האמריקאית, שמטרתה להגן מפני טילים ומטוסים תוקפים על ידי פגיעה בהם ופיצוצם באוויר לפני הגעתם למטרותיהם. החדשה במתנה הזו היא סוללת פטריוט שוושינגטון הודיעה על כוונתה לספק לקייב, בעוד שהסוללות האחרות הוכרזו בעבר. ביום שני הודגשה הצורך הדחוף של אוקראינה בנשק להגנה אווירית בעקבות גל התקפות טילים רוסיות שפגעו ב-20 ערים וגרמו נזק לתשתיות אוקראיניות.
הבחירות בארה"ב ונאט"ו
מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, הצהיר שהפסגה תתמקד בשלושה נושאים: חיזוק ההגנה וההרתעה של בעלות הברית, תמיכה במאמצי אוקראינה להגן על עצמה, והמשך חיזוק השותפויות הגלובליות של נאט"ו, במיוחד באזורי האוקיינוס ההודי והאוקיינוס השקט.
ישנו מתח וציפייה בתוך נאט"ו לגבי תוצאות הבחירות בארה"ב, מכיוון שארצות הברית היא אחת המייסדות של הברית, והיא תורמת את הצבא הגדול ביותר. המועמד המתמודד מול הנשיא הנוכחי הוא דונלד טראמפ, שכבר הצהיר בעבר שנאט"ו "מיושן" ואיים לעזוב את הברית, מה שעלול לערער את הברית על ידי חסימת המימון האמריקאי והחזרת הכוחות האמריקאים מאירופה.
טראמפ תמיד התלונן שחברי נאט"ו לא מוציאים מספיק על ההגנה הקולקטיבית שלהם, וזה אחד הסיבות להגדלת הוצאות הביטחון של חברי נאט"ו בשנים האחרונות. בנוסף, טראמפ הבטיח לנהל משא ומתן לשלום מהיר בין רוסיה לאוקראינה אם ייבחר, מה שעלול להכריח את אוקראינה לוותר על חלק משטחה או שאיפותיה להצטרף לנאט"ו.
חששות אלו מתיישבות עם קריאתו של נשיא אוקראינה זלנסקי לפוליטיקאים האמריקאים בוושינגטון שלא לחכות לתוצאות הבחירות בנובמבר כדי לפעול בחוזקה לתמוך באוקראינה במאבקה מול רוסיה. בנאומו במכון רונלד רייגן, ערב הפסגה, הדגיש את החשיבות של קבלת החלטות חזקות מיידית ולא להמתין עד מועד הבחירות, וציין כי גם הנשיא הרוסי פוטין ממתין לתוצאות הבחירות.
במסגרת זו, סטולטנברג הביע לעיתונאים את ציפייתו שהפסגה תאשר שנאט"ו יוביל את התיאום של הסיוע הביטחוני והאימונים לאוקראינה, בנוסף לדון על שליחת נציג נאט"ו לקייב לשיפור רמות התיאום והתקשורת. סטולטנברג הביע תקווה בראיון לסוכנות הידיעות הגרמנית שאוקראינה תצטרף לנאט"ו בעשור הקרוב, אך אין עדיין לוח זמנים ברור להצטרפות ולא ניתנה הזמנה רשמית לאוקראינה.
נושא אוקראינה נמצא בראש סדר היום של הפסגה, עם כניסת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה לשנתה השלישית. מנהיגי הברית סבורים שהדרך הטובה ביותר להבטיח את ביטחון אוקראינה לטווח הארוך היא לתת לה יכולות צבאיות לנצח את רוסיה, מה שכולל האצת אספקת מערכות ההגנה האווירית, המטוסים והטילים ארוכי הטווח לקייב. בנוסף, יופנה המבט למסיבת העיתונאים שתערוך ביידן בסיום הפסגה ביום חמישי, והיכולת שלו להתמודד עם שאלות העיתונאים לאחר הופעתו המהוססת במהלך העימות הנשיאותי וקריאות הולכות וגוברות לפרישתו מהמרוץ לבחירות.
סופר: חדר העריכה
