המדיניות הצרפתית החדשה והתסריטים האפשריים

במהלך מנוגד לכל הציפיות, תוצאות הבחירות לפרלמנט הצרפתי הראו עלייתה של הגוש השמאלי הצרפתי, כאשר "החזית העממית החדשה" המורכבת ממפלגות שמאל, קומוניסטים וסוציאליסטים הצליחה להפתיע והגיעה למקום הראשון, עם זכייה ב-182 מושבים.

המחנה הנשיאותי בראשות מקרון, תחת הדגל "ביחד", זכה ב-168 מושבים לעומת 250 ביוני 2022, בעוד שהאיחוד הלאומי הימני הקיצוני ובעלי בריתו קיבלו 143 מושבים. יש לציין כי כ-49.3 מיליון צרפתים נקראו לקלפיות בסיבוב השני של הבחירות לפרלמנט המוקדמות, שזומנו על ידי הנשיא הצרפתי ב-9 ביוני האחרון, לאחר שהחליט לפזר את האספה הלאומית בעקבות ניצחון הימין הקיצוני בבחירות האירופאיות. כ-1,094 מועמדים התמודדו בסיבוב זה על 501 מושבים באספה הלאומית. שיעור ההשתתפות בסיבוב השני הוערך בכ-67.1%, נתון שיא מאז בחירות 1981.

העמדות בנוגע לנושאי האזור והמלחמה בעזה

לזכור שהחזית השמאלית (צרפת האיתנה החדשה) בראשות מלנשון כבר הכריזה על מספר עמדות עיקריות:

- הכרה רשמית במדינת פלסטין.
- תמיכה בהפסקת אש מיידית בעזה.
- דרישה להטלת סנקציות על ממשלת ישראל "כל עוד היא לא מכבדת את החוק הבינלאומי בעזה ובגדה המערבית".
- תמיכה בהשעיית הסכם השותפות בין האיחוד האירופי לישראל "המותנית בכיבוד זכויות האדם".
- תמיכה בבקשת התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי במאי להוציא צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בעזה.
- הוצאת צו לאיסור משלוח נשק לישראל ועבודה במקביל לשחרור בני הערובה שמחזיקה חמאס.

התרחיש החיובי קשור ליישום המיידי של מה שהצהירה עליו חזית צרפת האיתנה (כפי שהבטיחה לבוחריה) בנוגע לסכסוך במזרח התיכון ובמיוחד המלחמה בעזה, וזה יקרה רק אם חזית השמאל תצליח להטיל ראש ממשלה חדש המייצג את גושם (הראשון בפרלמנט), שיוכל לקבל את ההחלטות הדרושות וליישם את האג'נדה הפוליטית שהכריזה עליה חזית צרפת האיתנה (קיים קונצנזוס כמעט מלא בחזית השמאל המיוצגת בחזית העממית החדשה לגבי העמדות שהכריז עליהן מלנשון), ולפיכך נראה המצב כך:

- באופן עקרוני, העמדה הפוליטית הצרפתית לגבי ההתפתחויות באזור תישאר כפי שהיא, שהיא תמיכה בהפסקת המלחמה בעזה ותמיכה במשא ומתן בין הצדדים המעורבים, הכנסה של סיוע הומניטרי דרך המעברים והסרת המצור על רצועת עזה.
- קיים קונצנזוס כמעט מלא בגוש השמאל לגבי ההכרה הרשמית במדינת פלסטין.
- קונצנזוס כמעט מלא בנוגע לאיסור העברת נשק לממשלת נתניהו, והתמקדות בצורך להביאו ואת אנשיו לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי באשמת ביצוע פשעים נגד האנושות.
- קונצנזוס כמעט מלא על הצורך להפעיל לחץ על האיחוד האירופי, ובמיוחד על הפרלמנט האירופי, לקבל החלטה להשעות את השותפות בין האיחוד לישראל כצעד דיפלומטי הכרחי לבידוד ממשלת ישראל ובעיקר את נתניהו בעולם.

- המצב הפוליטי יהיה מורכב במידה מסוימת עקב העובדה שחזית השמאל (החזית העממית החדשה) לא השיגה רוב נוח בפרלמנט שיאפשר לה לקבל החלטות בצורה יותר חופשית, אך חשוב לציין שאנו עדים לנקודת מפנה חשובה בעמדות לגבי סוגיות חוץ, במיוחד בנוגע לסכסוך באזור.

הנקודה העיקרית שניתן להסיק כעת ובשלב זה:

- אנו צפויים למצב פוליטי פנימי מבלבל שיכול לעורר סכסוכים רבים, ולכן לא תהיה הרבה התמקדות בנושאים חיצוניים, אלא עד למידה שהוכרזו עמדות בעבר.
- עלולות להיווצר מחלוקות מורכבות בין ראש הממשלה העתידי לנשיא, בכל הנוגע ל"תחום השמור" של נשיא הרפובליקה בנוגע למדיניות החוץ (שלא מעוגן בחוקה), ולכן מקרון יצטרך להיאבק קשות כדי לשמור על הזכות לייצג את צרפת כלפי חוץ.

יש לציין כי העבודה בענייני מדיניות חוץ וביטחון אינה מוטלת על כתפי נשיא הרפובליקה בלבד, שכן לממשלה יש גם סמכויות נרחבות לפי החוקה (סעיפים 20, 21 מחוקת הרפובליקה החמישית 1958). לכן, נעשה שימוש במונח "תחום משותף" גם כיום.

בגלל תפקיד הממשלה העתידית ותפקיד ראש הממשלה (שחזית השמאל דורשת שהוא יהיה מהמפלגה שלה שכן היא הגוש החזק והראשון לפי תוצאות הבחירות), ואם היא תצליח להטיל זאת על הנשיא מקרון, נהיה עדים למצב פוליטי שייראה כך: ראש הממשלה החדש (עם ממשלתו) יעבוד על יישום החלטות רבות (שדרשה חזית השמאל) בפנים (בנוגע לחוק הפנסיה, ביטוח לאומי, הגדלת שכר המינימום, סוגיית המסים וההגירה...) ואילו ברמת מדיניות החוץ, הוא יעבוד על יישום הדרישות שהוכרזו בעבר בנוסף ל:

- הפעלת לחץ רב יותר על מקרון להתרחק ממדיניות הגושים הבינלאומיים, במיוחד מהשליטה האמריקאית על מדיניות החוץ הצרפתית.
- הסתמכות רבה יותר על דיפלומטיה שקטה וגמישה שתעבוד לאסוף את הקבצים שצברו כישלון בניהולי מקרון הקודמים והשפיעו רבות על מעמדה של צרפת כמדינת מפתח באירופה ובעולם.
- עבודה על יציאה מסכסוכים ועימותים בינלאומיים שסיבכו את צרפת במלחמות (כגון המלחמה הרוסית-אוקראינית והמלחמה בעזה) ועייפו את אוצרה כלכלית, ופגעו באמינותה פוליטית, ביטחונית וחברתית (ספיגת זכויות האזרח הצרפתי למימון המלחמות ועייפותו מתשלום מסים עבור מלחמות שאין לו עניין בהן ואין לו אינטרס בהן).
- עבודה רבה יותר על חזרה לזירה הבינלאומית לשחק תפקיד מתווך משפיע במלחמות באזור ובעולם.

הצרפתים הצליחו בנוכחותם בקלפיות להעניש את מקרון הפוליטי, אך באותו זמן לא נתנו צ'ק פתוח לאף מפלגה פוליטית או קבוצה פוליטית באופן מוחלט. נראה כי סכסוך פוליטי זה הנוכחי, יוביל לשלב חדש וחזרה של הזרמים שהתפצלו כאשר מקרון זכה באמון הצרפתים המלא בעבר.

המבנה הפוליטי המורכב והמעבר לאנרכיה שלטונית בצרפת עם חישובים מדויקים ופרלמנט שיתחרה בתוכו וישלוט במצב, הוא המצב כעת. זה תרם ליצירת מציאות פוליטית חדשה בצרפת. סביר להניח שצרפת תיכנס לאי וודאות פוליטית למשך שלוש שנים וייתכן שמצב זה יוביל לפיזור הפרלמנט לפחות לאחר שנה, כי המצב כעת הוא מצב של "לא מנצח ולא מפסיד" בפוליטיקה הצרפתית, וזה יכול לתרום להשבתת חוקים ופרויקטים רבים. מבנה פרלמנטרי חדש זה ייצור רעיונות ופרויקטים שיעקוב אחריהם הבוחר הצרפתי בקפדנות ויעריך אותם בבחירות הבאות.