השלבים העיקריים של מלחמת אוקטובר 1973

ביום 6 אוקטובר שנת 1973 פתחו סוריה ומצרים במלחמה משותפת נגד ישות הביניים, במטרה לשחרר את רמת הגולן הסורית הכבושה ואת חצי האי סיני המצרי, בטרם נחתמה הפסקת האש ב-24 באותו חודש.

הסובייטים יעצו לנשיא מצרים אנואר סאדאת לבחור הפעם לחצות את תעלת סואץ ולהתחיל במתקפה המצרית-סורית המשותפת על צבא הכיבוש הישראלי, שכן זה היה הזמן הטוב ביותר למתקפה ולהשיג את אלמנט ההפתעה.

במהלך מלחמה זו, חשף אנואר סאדאת את אמיתות עמדותיו ואת בגידתו בנושאי האומות הערביות והאסלאמיות, כאשר בגד בסוריה ובנשיאה המנוח, חאפז אל-אסד, והראה להם תוכניות שונות מאלו שיישם. בזמן שהיה בקשר רציף עם שר החוץ והיועץ לביטחון לאומי של ארה"ב אז, הנרי קיסינג'ר, מראש. היו לו מידע ותוכניות, בתקווה לשפר את עמדת המו"מ שלו, והאחרון בתורו העביר אותם לישראל, אשר נהנתה מהם כדי לפצות על הפסדיה ולפתוח במתקפת נגד.

השלבים החשובים ביותר

_המלחמה החלה במתקפת פתע שפתחו כוחות צבא מצרים וסוריה, כל אחד בצדו, נגד הכוחות הישראליים הכובשים את סיני ורמת הגולן. הכוחות המצריים הצליחו לחדור 20 קילומטרים מזרחית לתעלת סואץ, והצליחו לשבור את קו ביצורי בר לב, כאשר גם הכוחות הסוריים הצליחו להיכנס לעומק רמת הגולן.

_ שישה ימים לאחר מכן, ב-12 באוקטובר, קראה ראש הממשלה דאז של ישות הכיבוש, גולדה מאיר, לעזרה מארצות הברית של אמריקה, שהקימה במהירות גשר אווירי חסר תקדים בתולדותיה, כדי להעביר לישות אמצעי לחימה מתקדמים. אמריקה גם עזרה בלוויינים שלה בהדרכת צבא הכיבוש ליעד של התקיפות המצריות העיקריות, ומפה של פריסת סוללות טילי ההגנה האווירית SAM. הוא גם הוביל אותם לנקודת התורפה (פער ההפשרה) בין הארמיה השנייה והשלישית, אליה הצליחו הישראלים לחדור, לחצות את התעלה לשטח מצרים ולהפריד בין הכוחות המצריים זה מזה.

צבא הכיבוש פתח במתקפת נגד גם בחזית הסורית ברמת הגולן, ונעזר בהפסקה הפתאומית של הלחימה בחזית המצרית, שעליה לא הודיעו לסורים. לכן ביקשה סוריה ממצרים לפתח את התקיפה בחזית המצרית כדי להקל עליה את הלחץ. אך סאדאת לא הגיב לכך אלא לאחר בוקר ה-14 באוקטובר 1973, מה שגרם ליפול כוחותיו למארב ישראלי מדויק, מה שהוביל לאבדות כבדות, שכן התרחשו קרבות הטנקים הגדולים בהיסטוריה, בהם כ-2,000 ישראלים. טנקים וציוד חדיש השתתפו והגיעו לישות.מאמריקה דרך הגשר האווירי. ישראל הצליחה להשמיד 250 טנקים מצריים, ולכן הכוחות המצריים נסוגו והפסיקו את הלחימה בחזיתה, והצהירו על נכונותה לנהל משא ומתן.

_ ב-21 באוקטובר פרסמה מועצת הביטחון החלטת שביתת נשק, שהתקבלה הן על ידי ישראל והן על מצרים, אשר לא התייעצו בעניינה עם סוריה, מה שגרם לאחרונה לקבל בחוסר רצון. כהרגלה של ישראל לזלזל בחוקים ובהחלטות בינלאומיות, היא ניצלה את ההחלטה להונות ולדחוף כוחות חדשים ממערב לתעלת סואץ, כדי לתגבר את כוחותיה באזור דפרזואר. הלחימה פסקה ב-24 באוקטובר.

ב-31 במאי 1974 הסתיימה המלחמה רשמית עם חתימת הסכם ההתנתקות, שכפה על ישראל את החזרת העיר קוניטרה לסוריה, והחזרת הגדה המזרחית של תעלת סואץ למצרים, תמורת סילוק צבאות סוריה ומצרים מקו שביתת הנשק, והקמת כוח מיוחד של האו"ם. לעקוב אחר יישום ההסכם.