מי מחליט על מדיניותו של ביידן כלפי ישראל ועזה?

מורשת מדיניות החוץ של הנשיא האמריקני ג'ו ביידן תהיה תלויה בעיקר בהשלכות הפוליטיות לפני ואחרי קרב חרבות הברזל, שכן הסכסוך הפלסטיני-ישראלי לא היה מוקד משמעותי באסטרטגיית החוץ שלו עד 7 באוקטובר, מלבד הנורמליזציה בין ישראל וסעודיה.

כדי להשיג את יעדי מדיניות החוץ במזרח התיכון, כמו סיוע לישראל והקניית ניסיון ומומחיות ישירים לה, היה צורך שבכירים אמריקאים יהיו חלק מהמעגל הפנימי של ביידן. מעגל פנימי זה מתמקד כיום במשימות פוליטיות מורכבות, לרבות השלמת משא ומתן לעסקה בין ישראל לחמאס, מתן תמיכה צבאית ופוליטית לישות, מניעת הסלמה של הסכסוך בין חיזבאללה לישראל וטיפול במשבר ים סוף. הגורמים האמריקאים הבאים אחראים לקרב המתמשך בין הכיבוש הישראלי לחמאס בעזה, וכן לניהול ההתפתחויות במזרח התיכון.

הפקידים הבכירים והיחידים במעגל הפנימי

שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, שהוא הדיפלומט האמריקאי הבכיר ביותר, הצליח לייצג במדויק את נקודת המבט האמריקאית באמצעות נאומיו. בנוסף, השפעתו ניכרה במהלך ביקוריו במדינות זרות בחודשים הראשונים של מבצע אל-אקצא. אחד מנאומיו הראויים לציון בטוקיו ב-8 בנובמבר, שהרחיב בהרחבה על "חמשת הנוספים", מוזכר לעתים קרובות ונחשב כמבסס את העקרונות של ארצות הברית בנוגע למלחמת עזה ולעתיד הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

היועץ לביטחון לאומי האמריקאי ג'ייק סאליבן, יחד עם סגנו ג'ון פינר והיועץ הבכיר למזרח התיכון ברט מקגורק, הם האנשים הקרובים ביותר לאוזנו של ביידן בכל הנוגע למדיניות חוץ. לפני ה-7 באוקטובר הם היו תומכים נחרצים בשינוי סדר העדיפויות של האינטגרציה האזורית של ישראל, עד שהתקפת חמאס גרמה למהפך בגישתם. מאז, הם מגבירים את מאמציהם, הן בפומבי והן בדיסקרטיות, לקדם את נורמליזציה של היחסים בין ישראל לסעודיה כאמצעי להשגת פתרון שתי המדינות.

דובר המועצה לביטחון לאומי, ג'ון קירבי, שהוא הפקיד הבולט בממשל האמריקני, מתמודד מול הציבור בנוגע למלחמה בעזה. הוא זכה לשבחים מהממסד היהודי הנאמן לישראל ולארצות הברית על הגנתו על זכותה של "ישראל" להגן על עצמו ועל דחיית ההאשמות ברצח עם.

במהלך החודשים האחרונים, סגנית נשיא ארה"ב, קמאלה האריס, הייתה מעורבת בכוונה בענייני מדיניות חוץ. היא תקשרה לעתים קרובות עם נשיא ישראל יצחק הרצוג. בינתיים, בעלה דאג אימהוף, שהוא בן הזוג היהודי הראשון של נשיא או סגן נשיא אמריקאי, פעל כנציג הממשל בטיפול בהתגברות האנטישמיות המקומית כתוצאה מהמלחמה.

תחת הנהגתה של שגרירת ארצות הברית באו"ם לינדה תומס גרינפילד, ארצות הברית הייתה החברה היחידה במועצת הביטחון של האו"ם שהטילה וטו על החלטה הקוראת להפסקת אש. בנוסף, היא פיקחה על המשא ומתן שמטרתו לשנות את נוסח החלטת מועצת הביטחון הבלתי נפוצה, מתוך כוונה להגביר את הסיוע שניתן, אשר אושרה לאחר מכן.
מתחים ברמה האזורית.

שר ההגנה האמריקני, לויד אוסטין, שמר על תקשורת מתמדת עם עמיתיו הישראלים, שר המלחמה יואב גלנט ורמטכ"ל הצבא הישראלי הרצל הליפי. במהלך חילופי הדברים, הוא קיבל עדכונים על הפעולות הצבאיות הישראליות ושיתף בתובנות ולקחים משלו על לוחמה עירונית. בנוסף, הוא פיקח על המאמצים לחזק את הנוכחות הצבאית האמריקאית במזרח התיכון כאמצעי הרתעה פוטנציאלי נגד איראן ובעלות בריתה.

לגנרל מייקל "אריק" קורלה, מפקד פיקוד מרכז ארה"ב, מוטלת האחריות לתקשר ישירות עם ישראל בעניינים צבאיים. אזור הפעילות שלו זכה לתשומת לב משמעותית בעיקר בשל התקפותיו של אנסאר אללה על ספנות בינלאומית בים האדום, כמו גם התקפות אמריקאיות על אנסאר אללה בתימן והתקפות על כוחות אמריקאים בעיראק ובסוריה.

בתוך קרבות יומיומיים בין ישראל לחיזבאללה, עמוס הוכשטיין, שמונה על ידי ביידן לשליח ללבנון, מתמודד עם לחץ למצוא פתרון דיפלומטי לעסקה פוטנציאלית שתקים אזור חיץ דה פקטו ותסלול את הדרך לטווח ארוך. הסכם גבולות. גורמים ישראליים הזהירו לאחרונה כי זמנו של הוכשטיין אוזל. ראוי לציין כי הוכשטיין תיווך בהצלחה על הסכם גבול ימי בין שתי המדינות בשנת 2022, שנחשב כהתחייבות דיפלומטית משמעותית על ידי ביידן.

בכירים אחרים במחלקת המדינה, כמו הנרי ווסט, סגן ראשי עוזר מזכיר המדינה

ברברה ליף, הדיפלומטית הבכירה במזרח התיכון, היועץ דריק שוליט, סגן גנרל מייקל פינזל, מתאם הביטחון האמריקני, ואנדרו מילר, סגן עוזר מזכיר המדינה לענייני ישראל-פלסטינים, כולם היו בעלי תפקידים בתקשורת עם ישראלים. תחומי האחריות של ליף כוללים תקשורת עם בעלות ברית ערביות של ארה"ב בנוגע לתכניות שיקום וממשל לאחר עזה, וכן את הקשר בין תוכניות הח'ליפות של הרשות הפלסטינית לנורמליזציה ישראלית-סעודית. בין הדמויות המרכזיות בממשלת ארה"ב המעורבות בתכנון הממשל בעזה לאחר המלחמה, שניים מיועציו הבכירים של האריס, פיל גורדון ואילן גולדנברג.

יש להזכיר שבתחילת המלחמה הצבא האמריקני שיגר אלפיים יועצים צבאיים ומומחי לוחמה עירונית לחדרי המבצעים הצבאיים בתוך הישות הכובשת.