ישראל ודילמת המספרים: יחס החוב עולה

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מבקש אישור לתקציב מלחמת חירום כדי להתמודד עם האתגרים הכלכליים הנובעים מהמשבר המתמשך. ישראל עומדת בפני הפסדים משמעותיים והתכווצות פוטנציאלית של למעלה מ-11%. התקציב שואף לתת מענה לגירעון פיננסי שנתי של 6.6% ויחס חוב של כ-75%. אתגרים אלו מובילים לשאלות לגבי עתיד המלחמה ועיתוי הפסקת האש.

סביר להניח שההוצאות שנגרמו במהלך מלחמת ישראל ברצועת עזה יסתכמו ב-68 מיליארד דולר, מה שיביא לגירעון התקציבי הגדול ביותר. כתוצאה מכך, סוכנות מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל לראשונה בהיסטוריה. על מנת לממן את פעולות הצבא הישראלי, ישנן תוכניות לצמצם את ההוצאה היומית על רווחה סוציאלית. כמו כן, שאיפת ממשלת ישראל להגביר את ההוצאות הצבאיות לצורך חימוש והכשרת הצבא מכבידה עוד יותר על התקציב.

האמנה החברתית בישראל מושתתת על מחויבות להגיע למדינה משגשגת יותר 70 שנה לאחר הקמתה. עם זאת, המצב המדיני, הכלכלי והביטחוני הנוכחי בישראל הוא המסוכן ביותר שהיה מאז מלחמת 1973.

המגזין "אקונומיסט" מדגיש בדוח שלו שעלות המלחמה עלתה על הציפיות הראשוניות. בין אוקטובר לדצמבר חווה המשק הישראלי התכווצות שנתית של 20%, שהיה יותר מכפול מהירידה החזויה של בנק ישראל. במהלך תקופה זו, למעלה מ-750,000 מתנחלים, שווה ערך לשישית מכוח העבודה, נותרו מובטלים עקב פינוי וגיוס חובה לפעילות בעזה ובגדה המערבית.

בין אוקטובר לדצמבר עלו הכוחות המזוינים על הוצאותיו האופייניות ב-30 מיליארד שקל (8 מיליארד דולר), והסתכמו בכ-2% מהתוצר המקומי הגולמי.

עם זאת, הוצאות המלחמה חורגות רק מהעלויות של הצבא. הם גם מקיפים את הנזקים וההשלכות של המלחמה. על הממשלה לתמוך במתנחלים העקורים מעזה ומגבול הצפון עם לבנון, וכן לטפל בהשפעה הכלכלית של מקומות העבודה שאבדו להם. בנוסף, התקציב של נתניהו שואף לגירעון שנתי של 6.6% מהתמ"ג, מה שעלול להביא ליחס חוב של כ-75%.

בעקבות המבצע ב-7 באוקטובר, החליטו תיירים מקומיים ובינלאומיים רבים לבטל את תוכניותיהם לבקר בישראל, מה שהוביל לכך שחברות תעופה הפסיקו את הטיסות לתל אביב. כתוצאה מהירידה במספר התיירים, מסעדות וחנויות רבות נאלצו להיסגר. לפני ה-7 באוקטובר דיווחו כלי תקשורת בעברית כי למעלה מ-300,000 תיירים מבקרים בישראל מדי חודש, אך מספר זה צנח ל-39,000 בלבד לאחר המבצע. מנתוני רשות האוכלוסין וההגירה עולה כי כמעט 500,000 ישראלים עזבו את הארץ לאחר 7 באוקטובר.

ההידרדרות הגוברת של הכלכלה הישראלית מיוחסת גם לרוב אוכלוסיית העולם, במיוחד בעקבות קריאתה של דרום אפריקה לאו"ם. קריאה זו הביאה לבידוד המדיני והכלכלי של ישראל, לסיום הסכמי הנשק, לחרם על סחורות ישראליות, למשיכת השקעות, להפסקת המימון ליוזמות תרבותיות ולניתוק קשרים דיפלומטיים. בנוסף, היו דרישות להפסקת רצח העם.