בין בוש לביידן: כך מנוסחת התקשורת כדי להצדיק את המלחמה

המציאות היא שבהחלט אין קונצנזוס כיצד לפרש אירועים ברחבי העולם, והאמת היא שאין תקשורת אובייקטיבית וניטרלית. אפילו הגענו לשלב בתהליך התקשורתי שהוציא את האמת מהתהליך התקשורתי. מי שבבעלותו הטכנולוגיה הוא הבעלים של הנרטיב, שיובילו את הקהל העולמי כמו בובות, והקהל יחשוב שהסיקור שבו הוא צופה הוא ניטרלי, כי הם דיווחים של מומחים, אבל במציאות הם מסגור תקשורתי אידיאולוגי. של אירועים, עם כל ההטיה הנחוצה מבחינה לוגית להצדקה רגשית, במיוחד מכיוון שהפסקאות חדשות מקושרות לעתים קרובות עם תחושת ביטחון, או איום שניתן להעלות בקלות.

כשהכריז על "המלחמה בטרור", החליט בוש הבן על העמדה הבינלאומית לגבי המלחמה בעיראק כשאמר: "אתה או איתנו או נגדנו". לכן, צדדים בינלאומיים היו צריכים לבחור: או להיות עם ציר הטוב או להיות עם ציר הרע. זה היה המסגרת הראשונה שעשה נשיא ארה"ב כדי לתמוך במידע שגוי תקשורתי ובמניפולציה של עובדות, על ידי הפיכת העולם להתיישר בין שני צירים המשפיעים ישירות על מהות חיי האדם. הקהילה הבינלאומית, בראשות ארצות הברית, הייתה צריכה לבחור בטוב ולתמוך במלחמה נגד הרוע. מסגור מלחמה זו עם שני ערכים אלו מגנה את הנושא של אי נקיטת צד כעמדה, כך שהמאמצים הפוליטיים והדיפלומטיים הופכים בלתי מקובלים באופן מרומז, וכך בוש מקבל תמיכה "אוניברסלית" במלחמתו לכאורה בטרור.

בטופו אל אקסה , ביידן משחק באותו משחק, וקורא לכל המדינות "לגנות באופן חד משמעי את 'הזוועות האכזריות' שבוצעו על ידי חמאס, הדומות לזוועות שביצע דאעש לפני שנים רבות". "הרוע האמיתי שראינו שנגרם לישראל במהלך הימים האחרונים גורם לנו לעמוד לצד ישראל", מצהיר מזכיר המדינה שלו בלינקן. הוא מדגיש שוב ושוב כי ל"פעולות ה"טרוריסטיות" שבוצעו על ידי חמאס אין הצדקה או לגיטימציה ויש לגנותן באופן כללי". לויד אוסטין, שר ההגנה האמריקני, אומר: "זה לא הזמן לנייטרליות". גלנט, שר הביטחון של הכיבוש, מצהיר כי הוא נלחם ב"מפלצות אנושיות". נתניהו מתחיל את נאומיו בדיבור על חבריו שילדיהם נהרגו במהלך המבול. הוא רק צריך לבכות מול המסכים. תקשורת ההמונים המערבית פועלת למסגר את יציאת חמאס מעזה כתקיפה שהתרחשה מלכתחילה. בריטניה מנעה את הנפת הדגל הפלסטיני, ולעתים רחוקות אתה שומע מומחה מדבר על שורש הנושא: אלו הם בעלי הקרקע. אוניברסיטת הרווארד אף פרסמה הערכה מדעית של המצב הנוכחי, שבה אמרה כי להיפטר מכאב הראש מצריך טיפול בשורש הבעיה, לא להתמודד עם הסימפטומים שלה, והבעיה היא שישראל היא ישות כובשת מתנחלים, שמנסה להשמיד עם שאינו עמיד בפני השמדה. כמובן, יהיה צורך לחקור הרבה כדי לקבל חוות דעת מהסוג הזה, בגלל המסגור התקשורתי השיטתי, ויואשם כמובן בהאשמה המפורסמת, ובביטוי האסור הזה, שהצליח להפוך לתנאי. קשור להפצת טרור פשוט על ידי אזכור זה: שזו אנטישמיות, זו מלחמה פסיכולוגית על העם שלהם לפני... כמובן, זה צריך להיות על העם שלנו. "מסגור מדיה" היא אחת התיאוריות הפופולריות ביותר של השפעה תקשורתית, בגלל יכולתה לבנות ולעצב מגמות דעת קהל בנושאים ונושאים. מסגור מספק גם הסבר מעשי ושיטתי כיצד מתרחשות ההשפעות הקוגניטיביות והרגשיות של המדיה על הציבור, על קבוצותיו השונות ומאפייניו הדמוגרפיים. ניתן להגדיר מסגור כזיהוי היבטים מסוימים של המציאות והנושאים והפיכתם לבולטות יותר בסיקור התקשורתי, כך שהקהל יאמץ אותם.

כיום התקשורת העוינת, לרבות התקשורת הישראלית, האמריקאית והמערבית בכלל, בעיקר הפלטפורמות המרכזיות והתקשורת הזרה כביכול, מתמקדת בעליונות צבאית וטכנולוגית. באמצעות שליחת נושאות מטוסים ותגבורת צבאית, והתמקדות בהם. על ידי הדגמת כוחו של המיתוס של "הצבא הבלתי מנוצח". ההתמקדות באודיו ובווידאו היא בניתוחים המאשרים באופן סופי שחיזבאללה אינו מעוניין להיכנס לקרב, ואם תימשכו לכותרות בהן אתם חושבים שתקראו מה יכול לעשות צדק עם התכנון האסטרטגי של גדודי הקסאמים, לאחר מכן תיכנסו לתוכן המתמקד בתוצאות התכנון בהתאם למסגרת. התקשורת נדרשת, לא עם מקור ההישג, והמבצע הצבאי ממוסגר על ידי התמקדות בישראלים המתים ובסיפוריהם הרגשיים, וממסגר את ההישג של הרקטות שעדיין נורות מעזה, למרות סגירותן מהאוויר, ואימוץ אסטרטגיית אדמה חרוכה באמצעות הפצצות, והיא ממוסגרת על ידי פגיעה בילדים ובנשים של מתנחלים. מנגד, תמונות של ילדים ונשים עזה, כל ההרס, החדשות על המצור ואפילו פניות של ארגונים בינלאומיים (גם אם ביישנים) מתוך עזה נעלמים.

לפיכך, לתקשורת יש ארבע משימות במלחמה זו: מסגור המלחמה כדי לשכנע את הדעה המקומית בנחיצות כניסתה על ידי ממשל אמריקאי השקוע בבוץ האוקראיני לעיני אנשיו, השנייה היא לגייס את דעת הקהל הבינלאומית להילחם במלחמה שצפויה להתגלגל למצב של יישור עולמי, כפי שקרה באוקראינה, והשלישית זו המלחמה הפסיכולוגית בחיזבאללה וציר ההתנגדות כדי שלא יתערב במלחמה. באשר לרביעית, הוא עושה דמוניזציה של חמאס כתוקפן, לא הכיבוש, והופך אותו לדה-הומניזציה, בהתחשב בכך שרק העם היהודי נהרג, ולכן יש להם טיעון בפני דעת הקהל העולמית לבטל את כל כללי המלחמה.