חקלאים ישראלים נמצאים במשבר עקב התקפות מלבנון

העימותים נמשכים בגבול הצפון עם לבנון, ומיום ליום מתגברים הקשיים הכלכליים המשפיעים על המגזר החקלאי בישראל, ובעיקר הפגיעה בחוות העופות, המשפיעה לרעה על ייצור הביצים. כיום, חקלאים מתלוננים על האש של חיזבאללה, הנמשכת להרוס חוות ומתקנים חיוניים בהיעדר פיצויים מהמדינה. בהקשר זה מציג עיתון מעריב את היקף המשבר המשפיע על חוות התרנגולות. והשפעתו השלילית על הכלכלה הישראלית.

מדי יום נפגעים לולי תרנגולות ביישובים בגבול הצפון, הלולנים סופגים נזקים כלכליים ואישיים משמעותיים. כל לולן אמנם מקבל פיצוי, אך הוא אינו משתווה להכנסות.שמעון ביטון הוא לולן כבר כ-40 שנה, מותיקי הענף. בנוסף להיותו לולן וחקלאי, הוא מתפקד גם כיו״ר ועד מושב אביבים בגבול הצפון בגליל העליון, ומתוקף תפקידיו, הוא נאלץ להימצא במושב על הגבול ביום ובלילה - גם תחת אש חיזבאללה.

״יש במושב אביבים משק ענק עם 150 לולים. אמנם תושבי המושב מפונים - אבל אי אפשר להפקיר את המשק החי״, מתאר את מבנה המשק - שהוא מקור הפרנסה העיקרי של משפחות המושב. ״הלולנים המפונים במושב - וגם ביישובים שמסביבנו, מגיעים יום-יום בסביבות 9-10 בבוקר, אוספים ביצים, מאכילים את העופות, המשק החי, הבקר - ולקראת אחר הצהריים עוזבים את היישוב וחוזרים למלונות או ליישובים אליהם הם פונו״, מפרט את שגרת חיי הלולנים בגבול הצפון מאז תחילת המלחמה.  

כאמור, מאז תחילת המלחמה, מדי יום נפגעים לולי תרנגולות ביישובים בגבול הצפון כמו שתולה, זרעית, אביבים או מרגליות. הלולנים סופגים נזקים כלכליים ואישיים משמעותיים, בין השאר פגיעות ישירות בלולים, לחלקם אלפי עופות נהרגו, אחרים נאלצו לפנות את הלולים.  כל לולן אמנם מקבל פיצוי ממס רכוש - אך הוא אינו משתווה להכנסות הכלכליות  של הלולנים בשגרה - ולא מכסה את ההוצאות והנזקים על הפגיעות. 

עוד מתאר ביטון את הנזק הנרחב של הפגיעות בלולים ביישובים השונים ברחבי הצפון - ומעריך כי עשרות אם לא מאות מהם נפגעו מאש חיזבאללה: ״לצערי, נפגעו לולים גדולים מאוד מטילי נ״ט במושבים צמודי הגדר שתולה, מרגליות וזרעית״, הוא אומר. ״אם יפגעו עוד לולים גדולים - עלול להיווצר מחסור בביצים. במרגליות נפגע לול ענק של 250 אלף תרנגולות מטילות - ששווה ערך ל-60 לולים קטנים. בשתולה, נהרס כליל לול של 120 אלף תרנגולות מטילות - ששווה ערך ל-40 לולים קטנים. כשמשביתים לול של 250 אלף תרנגולות מטילות - נוצר כאוס באספקת המזון והביצים. לכן אני מבקש ממשרד החקלאות והאוצר לחשב מסלול מחדש - ולעבור לרפורמה של לולים קטנים. אם נפגע לול גדול - נוצרת בעיה חריפה הרבה יותר באספקת הייצור - מאשר במקרה של פגיעה בלול קטן״. 

״קרוב ל-20 בתים במושב, נפגעו מפגיעה ישירה של טילי נ״ט, ועוד כ-30 בתים נפגעו כתוצאה מנזק עקיף. כל בעל בית שסופג פגיעה ישירה מטיל נ״ט, יכול להגיע לנזק כלכלי של מאות אלפי שקלים, יש בתים שהולכים להריסה. יש בתים שנפגעו בפעם השנייה או השלישית מטילי נ״ט - או שנשרפו כליל כתוצאה מפיצוצים״, מוסיף לתאר את נזקי המלחמה במושב. על ענף מגדלי העופות, ביטון אומר כי ״זהו הענף החיוני ביותר במדינת ישראל, אספקת ביצים לכל חלקי הארץ. הלולנים היו יכולים להישאר בבתי מלון, באזור הנוחות שלהם- ולקבל פיצויים מהמדינה. אך במקום זאת, הם לא בחרו בפריבילגיה הזאת - אלא בוחרים לצאת ולאסוף ביצים מדי יום במלחמה תחת אש כדי שלא יווצר מחסור של ביצים במדינת ישראל - וכדי לא לנטוש את הלולים והמשק החי.

יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, מחזק את דבריהם ואומר ל-״מעריב״ כי ״בזמן שבני משפחותיהם פונו מבתיהם אל בתי מלון, הלולנים שומרים על האדמות וההתיישבות והם כמעין שכפ״ץ אנושי  - בעודם אוספים ביצים עבור אזרחי המדינה ומסכנים את חייהם בישובים בגבול הצפון מתוך דאגה לעתיד פרנסתם. הלולנים מעבר לסיכון חייהם, סופגים נזקים כלכליים ואישיים משמעותיים, בין השאר פגיעות ישירות בלולים, לחלקם אלפי עופות נהרגו, חלקם נאלצו לפנות את הלולים. על מדינת ישראל להקים מנהלת תקומה גם בצפון אשר תטפל בחקלאים ובלולנים ביום שאחרי המלחמה כדי שיהיה להם לאן לחזור״.