07:55 זמן קודס הכבושה
הערכת האיום השנתית לשנת 2024 שהונפקה על ידי קהילת המודיעין האמריקאית, הכוללת את כל סוכנויות הביון האמריקאיות, פורסמה על ידי משרד מנהל המודיעין הלאומי לפני מספר ימים.
הערכה זו, בהקדמה שלה, קובעת כי ארצות הברית של אמריקה מתמודדת עם מערכת עולמית שברירית ומתוחה יותר ויותר. זאת בשל התחרות האסטרטגית המואצת בין המעצמות הגדולות, נוכחותם של אתגרים חוצי גבולות חמורים ובלתי צפויים יותר, וקיומם של סכסוכים אזוריים מרובים עם השפעות מרחיקות לכת. ההערכה מציינת כי סין, שאפתנית אך חרדה, רוסיה, המתעמתת, כמה מעצמות אזוריות כמו איראן, והשחקנים הלא-ממשלתיים המסוגלים ביותר מאתגרים הן את הכללים הישנים של המערכת הבינלאומית והן את הדומיננטיות של ארצות הברית. בתוך זה.
מכאן, ההכרה והמודעות לאתגרים האסטרטגיים העולמיים הללו על ידי קהילת המודיעין האמריקאית מצביעות על כך שהממשל האמריקני יטפל בעניינים בינלאומיים עתידיים בדרכים בלתי צפויות והולכות יותר ויותר, ויתפס רבים מהם. זאת בשל תפיסתם ש"מעמדם הבינלאומי" נתון לאיום ממקורות שונים.
מה היו הנקודות הבולטות ביותר שעלו במהלך ההערכה, במיוחד אלו הנוגעות לציר ההתנגדות?
משבר עזה, ביוזמת ארגון הטרור הלא-ממשלתי בעל היכולות הגבוהות חמאס, הניזון בחלקו מהשאיפות האזוריות של איראן, והוחמר על ידי נרטיבים שעודדו סין ורוסיה לערער את ארה"ב על הבמה העולמית, ממחיש כיצד משבר אזורי יכול להיות רחוק להגיע להשלכות ולסבך את שיתוף הפעולה הבינלאומי בנושאים דחופים אחרים.
העולם שייצא מהתקופה הסוערת שלאחר התוקפנות האמריקאית-ישראלית על עזה, המכונה משבר עזה, יושפע ממי שיכולים להעלות טיעונים משכנעים לגבי ממשל, ארגון חברתי ומערכות כלכליות יעילות. היא תעוצב על ידי כוחות ממשלתיים ולא-ממשלתיים בעלי היכולות והנכונות ביותר לשתף פעולה בפתרונות לסוגיות החורגות מגבולות לאומיים ומשברים אזוריים, ובסופו של דבר יועילו לאוכלוסייה גדולה יותר.
זה מאשר כי אין לראות במבצע סערת אל-אקצא, שבוצע על ידי ההתנגדות הפלסטינית ב-7 באוקטובר 2023, את הגורם לתוקפנות נגד עזה. במקום זאת, יש לראות בזה את העילה שממשל ביידן משתמש בו כדי להצדיק את התוקפנות שהוא מוביל בסתר. הממשל שואף להשתמש בתוקפנות זו כאמצעי הרתעה נגד מתנגדיו האזוריים והבינלאומיים, ולמנוע אותם מלהתעמת איתו ישירות.
לפיכך, יש סבירות גבוהה שהתוקפנות הזו והשלכותיה ימשיכו להסלים בשבועות ובחודשים הקרובים, במקום להגיע למסקנה מהירה. אם התוקפנות אכן תביא לעסקה חיובית להתנגדות הפלסטינית, היא תסמל ניצחון לא רק על הישות הזמנית אלא גם על הממשל האמריקני, ותסמן הצלחה לציר ההתנגדות.
איראן תישאר ככל הנראה איום על ישראל ובעלות בריתה של ארה"ב באזור, תמשיך להתחמש ולתמוך בבעלי ברית נגד ארה"ב ותומכת בקבוצות כמו חמאס שמעכבות את מאמצי השלום בין ישראל לפלסטינים. בעוד שאיראן שואפת להימנע מעימות ישיר עם ישראל וארה"ב, היא הקלה על התקפות על כוחות אמריקאים בעיראק ובסוריה, עימותים בין חיזבאללה לישראל ופגיעות טילים של החות'ים על ישראל ועל ספינות בינלאומיות בים האדום.
הדבר מצביע על כך שקהילת המודיעין האמריקאית מודעת לכך שציר ההתנגדות, בראשות איראן, יישם את תפיסת "אחדות השדות" באמצעות תמיכה בחזיתות ההתנגדות של עזה, בהתאם לאסטרטגיה הצבאית של לוחמה א-סימטרית.
איראן אינה עוסקת כרגע בפעילויות החיוניות הדרושות לפיתוח נשק גרעיני לניסויים. עם זאת, החל משנת 2020, טהראן הכריזה על פרישה מתוכנית הפעולה המקיפה המשותפת והרחיבה באופן משמעותי את תוכנית הגרעין שלה. הדבר הביא להפחתת המעקב של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית וליישום פעולות שעלולות להקל על ייצור מכשיר גרעיני, אם איראן תחליט ללכת בדרך זו.
ההודאה האמריקנית מכירה בכך שאיראן מחויבת לעקוב אחר הפתווה של מנהיג המהפכה האסלאמית, האימאם סייד עלי חמינאי, האוסרת על ייצור נשק גרעיני, למרות שיש לה את היכולת לעשות זאת אם תרצה (כלומר, הרפובליקה האסלאמית).
איראן מנצלת את תוכנית הגרעין שלה כדי להגביר את כוח המשא ומתן שלה ולהתמודד עם מה שהיא רואה כלחץ בינלאומי. ממשלת איראן הצהירה כי היא תחזיר את ההגבלות המפורטות בתוכנית הפעולה המקיפה המשותפת לאחר שארצות הברית תעמוד בהתחייבויותיה על פי ההסכם והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית תשלים את חקירותיה השוטפות.
הדבר מאשר את רצינותה של איראן בהגעה להסכם גרעין חדש, כפי שמעידה הודאתם של שירותי הביון האמריקאים שהמכשול טמון ב"מילוי התחייבויותיה של ארצות הברית".
איראן עשויה לשקול התקנת צנטריפוגות מתקדמות יותר, הגדלת מלאי האורניום המועשר שלה, או העשרת אורניום עד 90% בתגובה לסנקציות נוספות, התקפות או ביקורת על תוכנית הגרעין שלה.
נחשף כי אמריקה מכירה בכך שלאיראן יש יכולות בלעדיות למשא ומתן והרתעה בתוכנית הגרעין. איראן אינה זקוקה לסיוע ממעצמות ומדינות אחרות בציר ההתנגדות, למרות הקידום המתמיד של התקשורת האמריקאית שמרמזת אחרת.
לאיראן יש את המלאי הגדול ביותר של טילים בליסטיים באזור והיא מתמקדת בשיפור הדיוק, הקטלניות והאמינות של הטילים שלה. בנוסף, הפיתוח של איראן של כלי שיגור לחלל, כמו סימורג', עשוי לזרז את ייצור טילים בליסטיים בין-יבשתיים בשל הטכנולוגיות המשותפות בין שתי המערכות.
זה מוכיח שהרפובליקה האסלאמית התקדמה משמעותית בתעשיית הטילים, ומאפשרת לה לייצר טילים בליסטיים בין-יבשתיים (ICBMs) כרצונה.
סופר: חדר העריכה
