ביידן מעלים עין מהתגובה האיראנית: ישראל חייבת להגיב לבד

סוף הקווים האדומים המפרידים בין איראן לישראל נפרץ. מה שהתרחש לפני עשרות שנים, באמצעות פעולות ביטחוניות, הוצג בשידור חי בליל ה-13 באפריל, כאשר טהראן כיוונה את לב הישות עם משימות התאבדות וטילים בליסטיים רבי עוצמה שחדרו למערכות ההגנה. מצער לנשיא האמריקני ש"האויב", שניסה בעבר לבודד אותו ולהחלישו, הנחית מכה משמעותית על בעל בריתו העיקרי במזרח התיכון והותיר אותו בעמדת הגנה במקום להיות מסוגל לתקוף כמו לפני. למרות המאמצים של בעלות ברית של מערב אמריקה ושל ערבים להדוף את המתקפה האיראנית, האמת הבלתי ניתנת להכחשה נותרה בהצהרה הראשונית של ג'ו ביידן, שבה הוא נמנע ממתן אישור לישראל להשיב על מנת למנוע סכסוך אזורי רחב יותר.

חיל משמרות המהפכה האסלאמית באיראן הודיע ​​כי הרקטות שלהם פגעו בבסיס צבאי ישראלי, מה שהוביל להפצצת הקונסוליה לפני שצבא הכיבוש אישר את התקיפה. זה הוסיף להסלמה של המתיחות בין הבית הלבן, ממשלת ישראל וגורמים מעורבים אחרים.

ביידן מתמודד עם דילמה סבוכה בשל הסלמה באירועים שגרמה פלישת ראש הממשלה בנימין נתניהו לעזה. למרות כוונת נתניהו להסיט את תשומת הלב מהפלישה לרפיח לטהראן ולהפיץ את המשבר לחו"ל, מעגל הסכסוכים המתמשך בין שני הצדדים עלול להביא למלחמה רחבת היקף לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית. מצב זה תואר על ידי שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן כמסוכן ביותר באזור מאז 1973 לפחות.

למחרת תגובתה של איראן למטרה של ישראל בקונסוליה, ממשל ביידן מייעץ לישראל בהתמדה להימנע מלהגיב בחופזה מבלי להבטיח את התוצאות הרצויות וההשלכות האפשריות. פקיד אמריקאי בכיר בשם לאקסיוס הצהיר כי ארה"ב מאמינה שאיראן תגיב על תקיפה ישראלית משמעותית וציבורית בשטח איראן עם התקפות טילים ומזל"ט נוספות, שעלולות להסלים את המתיחות האזורית. הפקיד גם הביע דאגה שהמאמצים להגן על ישראל מפני התקפות איראניות נוספות לא יהיו יעילים כמו ההגנה המתואמת שנראתה ביום ראשון.

על פי דיווחים מהתקשורת הישראלית, טהראן שיגרה למעלה מ-170 מל"טים, כ-120 טילים בליסטיים וכ-30 טילי שיוט. ארה"ב נאלצה להוביל קואליציה של הגנה אווירית, שכללה את מערכת ההגנה האווירית הישראלית יחד עם מטוסי קרב אמריקאים, בריטים וירדנים כדי להתגונן מפני ההתקפות. ה"וול סטריט ג'ורנל" העלה חששות בנוגע לאפשרות של התקפות עתידיות מצד איראן ושאל אם ישראל ובעלות בריתה יכולות להגן על עצמן בהצלחה במלחמה בקנה מידה מלא ללא סיוע חיצוני. בנוסף, המאמר מדגיש את החשיבות של התחשבות באינטרסים של שותפות ערביות כמו ירדן, סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות בעת גיבוש תגובה להתקפות.

כל הנושאים הללו הובאו לראשונה לחדר הסגלגל. אם ביידן, שהבטיח לתמוך במדינה בדרכים שונות, הולך לפני הקונגרס לבקש מימון לאספקת נשק לישראל, בדומה למה שקרה בתחילת אפריל. אותו תרחיש יחול אם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ייבחר מחדש, מה שיהפוך את הבעיה הזו לנושא אסטרטגי אמריקאי ולא למשבר זמני תחת הממשל הנוכחי.

מנגד, הנורמליזציה הישראלית-סעודית, שנדחתה - ככל הנראה - מתוך האינטרס המשותף בין יורש העצר לנתניהו להימנע מהענקתו כהישג עבור ביידן בכהונתו, נופלת באחד מהיבטיו האסטרטגיה של הממלכה "החדשה" להיות "באותו מרחק" ממדינות שונות. לכן, ההסתמכות של הישות על המטרייה האמריקנית כדי לגייס מדינות להגן עליה, אם תצליח הפעם, אך אימוצה כגישה קבועה, ללא הרבה סייגים, מתחילה באינטרסים של אותן מדינות שאינן רוצות להתנגד לאיראן במדינה. מקום ראשון, ואינו מסתיים בחשיפת החולשה האמריקאית-ישראלית באמצעות שליטה בתקיפה ממדינה אחת, והם היו מודעים לכך לפני שבועות, כשהכריזו על הכוונה להגיב לאחר הכוונה לקונסוליה.