13:05 זמן קודס הכבושה
לאחר המתקפה האיראנית חסרת התקדים על ישראל, המשיכו פוליטיקאים ישראלים להצהיר הצהרות ולדון כיצד להגיב. מועצת השרים המדינית והביטחונית המורחבת התכנסה, ולאחר מכן התקיימה ישיבת מועצת מלחמה בבונקר תת קרקעי במשרד הביטחון בתל אביב. ה"קבינט" הסמיך את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ושר מועצת המלחמה בני גנץ לקבוע את תגובת ישראל לפיגוע התגמול האיראני. נתניהו הורה להם לא לצאת בהצהרות פומביות או לקיים ראיונות לעיתונות על התגובה. ההחלטה על תגובת ישראל עדיין שנויה במחלוקת בתל אביב עד היום.
חישובים מורכבים
מתעוררות פניות רבות לגבי מידת ניצול התקיפה האיראנית של נתניהו, כמו גם ניצול התקרית שעשה ראש הממשלה לשיפור המוניטין שלו הן בפנים והן בחוץ, דווקא כאשר מעמדם של נתניהו וישראל צנח. לא מן הנמנע להציג את ישראל כ"קורבן" לאור ההתקפות האיראניות ולחבר אותה לתנועת חמאס, שהארגון תופס כאחת מבעלי בריתו האזוריים, ובכך להחזיר את האהדה הבינלאומית ולספק את ממשל ביידן בראש ובראשונה.
עם זאת, העיתון האמריקאי "ניו יורק טיימס" הדגיש כי הנשיא ביידן איבד את האמון בנתניהו ושיתף באופן פרטי את דאגותיו לגבי מאמצי נתניהו לערב את ארצות הברית בסכסוך משמעותי. חשוב להזכיר שכל תגובה אפשרית מישראל תושפע משיקוליו של ביידן ומבחירותיו של וושינגטון, הקשורות למצב העדין באזור ולמוניטין הפוליטי של ביידן.
במהלך האיומים האיראניים מתחה הסופרת הישראלית כרמלה כהן שלומי ביקורת על כך שהזניח את ישראל וכינתה אותו כאל "פחדן". היא ציינה שבמהלך התקיפה היה זה הנשיא האמריקני ג'ו ביידן שלקח אחריות ועזר לישראל להתאושש. שלומי סיכם את התנהלותו של נתניהו במצב בכך שהוא הרס הכל והשתמש בתקיפות האיראניות כדרך להסיט את תשומת הלב מהפגנות ולקדם את הרעיון שישראל בסכנה, למרות שעדיין יש לו טיוטת נאום שהסתיים בביטוי " ביחד ננצח".
ההחלטה על כיבוש רפיח התקבלה
בנוגע להחלטה לפלוש לרפיח, נמסר מרשות השידור כי ראש הממשלה בנימין נתניהו בחר לעכב מבצע קרקעי ופלישה קרקעית שתוכננה בעבר לרפיח, הממוקמת בדרום רצועת עזה. לפי ערוץ 12, המועד נדחה בשלב זה, ותקנות הצבא מונעות כל פרסום נוסף של פרטים ספציפיים. בעניין זה, נתניהו עשוי לנהל משא ומתן עם ביידן בנוגע לכיבוש רפיח, בתמורה להימנעות מתגובה צבאית כלפי איראן, או ביצוע מבצע מדומה ללא אישור הציבור הישראלי. בנוסף, רשות השידור חשפה כי ישראל ביטלה בפתאומיות מתקפה קרובה על איראן, כאשר רוב מועצת שרי המלחמה הישראלית תומכת בתקיפה המתוכננת הזו. ראוי לציין כי גם השרים בני גנץ ואייזנקוט, שניהם בעלי רקע צבאי כרמטכ"לים לשעבר, תמכו בפיגוע, מה שהופך את זה לאירוניה שנתניהו דחה בסופו של דבר את ההחלטה בשל השפעתו של הנשיא ביידן.
הערות מהימין הקיצוני
אנשי הימין הקיצוני בממשלה בעלי השפעה רבה קראו להחזיר את ההרתעה שאיראן הפרה במוצאי שבת. השר לביטחון לאומי, איתמר בן ג'פיר, דן בתגובה הישראלית הפוטנציאלית למתקפה האיראנית, וקבע כי על ישראל לפעול על מנת לבסס הרתעה במזרח התיכון.
גם שר האוצר בצליל סמוטריץ' הפציר בישראל להגיב בצורה מתאימה, וקבע כי מדינת ישראל נמצאת במעקב צמוד של המזרח התיכון והעולם. הוא הדגיש את חשיבותה של תגובה חזקה שתהדהד ברחבי האזור לאורך שנים, והזהיר כי אי ביצועה עלולה לסכן את חיי הישראלים והדורות הבאים.
ההחלטה הצפויה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואף גלנט והשר בני גנץ מושפעת מהעיקרון הבסיסי של הרתעת איראן. עם זאת, ישנה דרישה עזה גם מצד ארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה וקנדה מישראל להימנע מתגובה לא מידתית, שכן היא עלולה לסכן את היציבות האזורית.
סופר: חדר העריכה
