אהרון חליוה: הדומינו הישראלי הראשון שנפל!!

אלוף "אהרון חליפה" היא אבן הדומינו הראשונה שנפלה בהנהגת צבא ישראל עקב כשלים משמעותיים ואסטרטגיים החל מה-7 באוקטובר, ובעלי השלכות מתמשכות. ההשלכות הללו לא רק ישפיעו על ההנהגה הצבאית, אלא גם יערבו ללא ספק את המנהיגים הפוליטיים, ובמיוחד את ראש הממשלה בנימין נתניהו. הסערה הפוליטית הפנימית הזו אינה ניתנת לחיזוי והשלכותיה צפויות להיות מזיקות.

מבצע חרבות ברזל חשף כישלון קטסטרופלי של שירותי המודיעין הישראלים, ובמיוחד אגף המודיעין של הצבא - אמן, בהערכת חבריה של ישראל מול אויביה. מומחים רבים לענייני ביטחון וצבא ייחסו את הכישלון הזה ליהירותם של המנהיגים בתוך המודיעין הישראלי, כשאחד מהם הוא "חליפה".

לפיכך, הגשתו המהירה של חליפה והסכמתו להתפטרותו, עוד לפני סיום המלחמה, משמשות כסימן המשמעותי ביותר לחומרת מצבו של הצבא ולהידרדרותו, בעיקר בתוך הארגון. הדבר מיוחס ליכולתו של ציר ההתנגדות להתמודד במלוא העוצמה והמרץ מול הקרב הביטחוני והמודיעיני, וכן לייצר הפתעות אסטרטגיות בעלות השפעה מהותית על ישראל.

מיהו מפקד מנגנוני הביטחון, אלוף "אהרון חליפה", שהתפטר, ומהן אבני הדרך המשמעותיות והמכריעות בחייו ובקריירה הצבאית שלו?

נולדתי ב-12 באוקטובר 1967 להורים ממוצא מרוקאי.

הוא הצטרף לגדוד 202 של הצנחנים בצבא ישראל במהלך השבת בפברואר 1986.

הוא סיים קורס הכשרה כלוחם ומכונאי חי"ר לפני ששירת כסגן ניצב במדור סיורים חשאיים תומכים בגדוד 202.

באפריל 1988 סיים קורס קציני חי"ר וחזר לגדוד 202. לאחר מכן הוצב כמפקד מדור המרגמות בפלוגה המסייעת. לרוע המזל, במהלך "מבצע מיידון" קיפחו את חייהם מפקד האוגדה שלו ואחד מחייליו. מבצע זה הציג עבורו עימות ישיר עם ההתנגדות האסלאמית בלבנון.

לאחר מכן, נכנס לתפקיד המפקד באיסנד סריה בגדוד 202. בתקופה זו, דווקא ב-20 בפברואר 1992, השתתף בעימותים "כפרה ויתר". עימותים אלו הביאו לאובדן של למעלה מ-15 נפשות, כולל מפקד סריה, והותירו מספר רב של פצועים, כפי שדיווחו הישראלים.

לאחר תקופה הועלה למפקד פלוגה בגדוד הראשון, ובהמשך מונה לסגן מפקד גדוד 202. הוא השתתף בעימותים רבים עם ההתנגדות הלבנונית, בין היתר בעמק סלוקי בדצמבר 1995, שם נהרג חייל ונפצע באורח קשה המג"ד, אלוף-משנה חגי מרדכי.

לאחר מכן הועלה למפקד בסיס ההכשרה בצנחנים, דווקא בסיס האימונים של אוגדה 35. עם זאת, הוא שוחרר בסופו של דבר מהצבא בתום תפקיד זה.

לאחר חצי שנה חזר לשירות קבע, שם הועלה לדרגת סגן אלוף והוצב כמפקד גדוד 202. הוא כיהן בתפקיד זה מ-1999 עד 2001. במהלך תקופת האחריות שלו, הגזרה שבשליטתו הייתה עדה לפעולה הראשונית של חיזבאללה לאחר השחרור.

הוא המשיך להתקדם בהדרגה בתפקידים ובאחריות, החל כמפקד בסיס צנחנים, לאחר מכן קיבל את הפיקוד על חטיבת הצנחנים 55 במילואים (2003-2005), ולאחר מכן הוביל את חטיבת אפרים (2005-2007), ובהמשך הפך לחטיבת הצנחנים במילואים. מפקד בית הספר לקצינים (2007-2009). לאחר מכן שימש כמפקד חטיבת הצנחנים (2009-2011), לאחר מכן כמפקד אוגדת הצנחנים 98 וכוחות הקומנדו (2011-2013). כיהן בתפקיד ראש חטיבת התפעול באגף התפעול (2014-2016), ולאחר מכן נכנס לתפקיד ראש חטיבת הטכנולוגיה והשירותים הלוגיסטיים (2016-2018). בין 2018 ל-2021 הוא היה ראש אגף המבצעים, ובסופו של דבר הפך לראש אגף המודיעין.

הערכות והערכות ביטחוניות שגויות מדגימות את החוזקות של תנועות ההתנגדות.

הוא הציג הערכות רבות, שחלקן הוכיחו את הבנתו העמוקה בהתקדמות תנועות ההתנגדות, בעוד שאחרות סתרו על ידי הנסיבות בפועל.

הוא תמך בהסכם להקמת פלטפורמת גז לבנונית משום שהיא תביא יציבות למגזר. הקמת הפלטפורמה היא אינטרס של הישות, שכן היא מאשרת כי לבנון לא הייתה מצליחה להבטיח את זכויות הנפט והגז שלה ללא נוכחות חיזבאללה במדינה.

הוא האמין שמבצע "שומר החומות - חרב אל-קודס" במאי 2021 יביא שלום למשך 5 שנים, אך הוא לא ידע על כל התכנון וההיערכות של ארגון ההתנגדות הפלסטינית קטייב אל-קסאם לאירוע המשמעותי. מבצע "טובן אל-אקצא".

 ב-17 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת הפתע על ישראל, כתב במכתב לחייליו: "נכשלנו במשימה החשובה ביותר שלנו, וכמפקד צבא ישראל, אני נושא באחריות המלאה לכישלון. ” ".

מה שהיה ראוי לציון במיוחד במכתב ההתפטרות שלו.

וזו האמירה הבולטת מטקסט ההתפטרות של חליפה שהגיש לרמטכ"ל הרצי חליפי.

המשימה שהופקדה על אגף המודיעין לא בוצעה.

הקמת ועדה מיוחדת לחקירת האירועים שהובילו להתרחשות בישראל ב-7 באוקטובר.

אחריות כבדה באה עם הכוח, וחטיבת המודיעין בראשותי לא הצליחה למלא את ייעודה.

התמודדתי עם היום האפל הזה באומץ, ומאז אשא את כאב המלחמה הנוראה איתי יום ולילה, לנצח נצחים.