09:01 זמן קודס הכבושה
כיום נשמעים יותר ויותר קולותיהם של תומכי העניין הפלסטיני ומגיני זכויות האדם ברחבי העולם, הקוראים להדיר את ישראל מהספורט הבינלאומי, בדומה לשיטת האפרטהייד בדרום אפריקה. מנקודת מבט זו, סוגיית חרם הספורט מתגלה כבעלת חשיבות רבה, עם פוטנציאל להשפיע על דעת הקהל העולמית על ידי שפיכת אור על עניינים חשובים וערעור האמינות של הנרטיב הישראלי.
החל משנת 2010, הישות הכובשת את פלסטין הפכה מודעת יותר להשפעה הגוברת של החרם ונקטה בצעדים למנוע או להפחית את השפעותיו. עד אמצע שנות ה-90, הישות יישמה אסטרטגיה מורכבת הכוללת יחסי ציבור, כוח רך ומיתוג כדי לנתק את תדמיתה של "ישראל" מהקונפליקט, התוקפנות והפרקטיקות המפלות בפלסטין הכבושה.
חלק ממאמץ זה התמקד בהרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי, החקלאי והצבאי/ביטחוני עם מדינות ערב. לאחר מכן, תשומת הלב הועברה למגזרים אחרים, בעיקר ספורט, אשר נתפס כדרך יעילה לשפר את התדמית הרשמית והציבורית של המדינה.
החרם משמש ככלי פוליטי.
ההיסטוריה של חרם הספורט ככלי פוליטי בינלאומי התפתחה עם הזמן, החל ממקורותיו באליפויות האתלטיקה הבינלאומיות הגדולות בעידן המודרני. בתחילה השתמשו מדינות חזקות ביריבויות הפוליטיות הבינלאומיות שלהן, מאוחר יותר היא הפכה לטקטיקה שבה השתמשו מדינות פחות חזקות הנלחמות נגד הקולוניאליזם והאפרטהייד, ובסופו של דבר על ידי רשתות אקטיביסטיות טרנס-לאומיות המתנגדות לקולוניאליזם ולאפרטהייד בישראל. בעוד ששחקנים לא ממלכתיים אימצו את חרם הספורט משחקנים ממלכתיים, המניעים שלהם היו שונים. שחקנים ממלכתיים השתמשו בו כדי לתבוע כוח והשפעה על ממשלות אחרות, בעוד ששחקנים לא ממשלתיים השתמשו בו כדי לתמוך בעקרונות כמו חופש, דמוקרטיה, סוף הקולוניאליזם וביטול אפליה גזעית.
העדויות ההיסטוריות מדגימות את האופי הדינמי של האקטיביזם הפלסטיני נגד הקולוניאליזם הישראלי והאפרטהייד. הדבר הוכח באמצעות הקמת החברה האזרחית הפלסטינית לתנועת החרם, שזכתה בהצלחה לתמיכה רחבה בהחרמת ישויות וחברות ישראליות. כמו כן ניכרו היתרונות המוחשיים של החרמת "ישראל" בהיבטים הכלכליים, התרבותיים והאקדמיים, שהובילו לעלייה משמעותית בחרמות ברמת הספורט.
החרם משמש ככלי ביטוי.
ההבנה של ערך החרם, במיוחד בספורט, התחזקה על ידי שינויים פוליטיים והגברת המודעות בקרב הציבור הבינלאומי. זה חשף את ישות הכיבוש ואת שיטותיה הגזעניות נגד העם הפלסטיני, מה שהוביל להזדמנויות חסרות תקדים ולתנופה גדולה יותר לתנועת החרם. התרחבות החרם מיצרני מוצרי ספורט ישראלים למותגים עולמיים התומכים במועדוני ספורט ישראליים ממחישה את הדינמיקה הזו. חרם הספורט, על אף שאינו חדש, קיבל חיזוק נוסף מההקשר הפוליטי והאסטרטגי של הסכסוך עם הישות, המאפשר לספורטאים ערבים ואחרים להשתמש בטורנירים בינלאומיים כפלטפורמה להביע את התנגדותם וסירובם להכיר ב"ישראל".
עם זאת, ספורטאים, בין אם ערבים ובין אם אחרים, המבקשים להביע הזדהות עם פלסטין מתמודדים עם אתגרים שונים שעלולים להפריע להמשך התפתחותו של חרם ספורט על הישות הישראלית. אתגרים וסיכונים אלו מודגשים בסנקציות המוטלות על ידי התאחדויות הספורט הבינלאומיות או התאחדויות הספורט המקומיות נגד ספורטאים הנוקטים בצעדי חרם נגד ישראל. סיבה נוספת היא הגידול במספר אירועי הספורט הבינלאומיים המתארחים במדינות ערב ובהם משתתפים ספורטאים ישראלים.
למרות שנאמר כי החרם על ישראל בספורט בעשור האחרון זכה להצלחה מוגבלת מכיוון שהוא לא הצליח לשלול מהישות הכובשת ומהספורטאים שלה התאחדויות האתלטיקה הבינלאומיות, קשה להכחיש שצורת מחאה זו זכתה להישגים. תפקיד מוביל במאבק בנורמליזציה של הישות בספורט. באשר לצורות הבולטות ביותר של חרם ספורט על הישות הכובשת, הן הבאות:
- החרמת "ישראל" ושחקניה בטורנירים בינלאומיים.
- הוא סירב ללחוץ יד לשחקנים ישראלים.
- להחרים חברות ספורט בינלאומיות התומכות בישראל.
- סירוב להעניק אשרות לספורטאים ישראלים, להניף את דגל ישראל או לנגן את ההמנון הישראלי.
סופר: חדר העריכה
