הארץ: יש להביא את ישראל לדין בהאג

עיתון "הארץ" קרא לבית המשפט בהאג לנקוט צעדים נגד ראש הממשלה, הרמטכ"ל ושר ההגנה של ישראל, בעודם ממשיכים להפריע להסכם הפסקת אש במשא ומתן המתמשך, שיוביל למותם של למעלה מ-35,000 אזרחים פלסטינים. העיתון קבע כי אין להטיל אחריות על חמאס על המצב.

כל הישראלים הישרים חייבים לשקול את השאלות הבאות: האם מבצעים פשעי מלחמה על ידי ארצם בעזה? אם כן, באילו אמצעים יש לנקוט כדי לעצור אותם? איך האחראים צריכים לתת דין וחשבון? למי יש סמכות להעניש אותם? האם זה מוצדק שהפשעים הללו יישארו ללא עונש ושהמבצעים יצאו לחופשי מבלי לעמוד לדין?

אפשר כמובן לענות על השאלה הראשונה בשלילה, ולקבוע שישראל לא מבצעת שום פשעי מלחמה בעזה, מה שהופך את השאלות הנותרות למיותרות.

עם זאת, איך אפשר להגיב באופן שלילי כשניצבים מול העובדות והנסיבות הבלתי ניתנות להכחשה בעזה? על פי נתוני צבא ההגנה לישראל, כ-35,000 אנשים קיפחו את חייהם, כאשר 10,000 נוספים דווחו כנעדרים - שליש מהם אזרחים חפים מפשע. למרבה הצער, בין הנפטרים כ-13,000 ילדים, כמו גם 400 אנשי מקצוע רפואיים ויותר מ-200 עיתונאים. בנוסף, 70% מהבתים נהרסו או ניזוקו, ו-30% מהילדים סובלים מתת תזונה חמורה. באופן מזעזע, שני אנשים מכל 10,000 נכנעים לרעב ולמחלות בכל יום. (כל הסטטיסטיקה נבעה מהאו"ם ומארגונים בינלאומיים שונים).

האם אפשר לקבל מספרים נוראיים כאלה בלי לעסוק בפשעי מלחמה? יש מלחמות שאולי יש להן סיבה צודקת, אבל עדיין נוקטות באמצעים פליליים. העובדה שמלחמה היא פשוט אינה מתרצת כל פשעים שבוצעו במהלכה. ההרג, ההרס, הרעב והעקירה בקנה מידה גדול לא היו מתרחשים ללא ביצוע פשעי מלחמה. האחראים לפעולות אלה חייבים להיות אחראים ולעמוד בצדק.

הדיפלומטיה הציבורית הישראלית אינה מנסה להכחיש את המציאות בעזה אלא מתמקדת רק בהאשמת אחרים באנטישמיות. זה מעלה את השאלה מדוע יש לייחד את ישראל כאשר גם מדינות כמו סודן ותימן מתמודדות עם בעיות דומות. ההיגיון מאחורי טיעון זה אינו ברור, שכן הוא דומה לנהג דוהר שטוען כי אין להעניש אותו כי הוא אינו היחיד שעובר על החוק. למרות הפשעים והפושעים שנותרו, ישראל מעולם לא לקחה איש אחראי על פעולות אלו, בין אם זה על מלחמותיו או על הכיבוש. הסבירות להעמדה לדין כל כך נמוכה שאפילו במקרים נדירים כאשר חייל נתפס גונב כרטיס אשראי פלסטיני, הם עלולים לא לעמוד בפני השלכות.

עם זאת, התפיסה האנושית של צדק מבקשת לחזות בפושעים הנידונים באחריות ונרתעים מלעסוק בפעילויות פליליות עתידיות. עם נימוק זה, אנו יכולים רק לסמוך על כך שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ימלא את אחריותו.

כל פטריוט ישראלי וכל מי שאכפת לו מרווחת המדינה צריך לקוות לכך. זו הדרך היחידה לשנות את הסטנדרט המוסרי בישראל, שמאפשר להם כיום לעשות הכל. אולי קשה לייחל למעצרם של מנהיגי המדינה והצבא, ואפילו קשה יותר להודות בכך בגלוי, אבל האם יש דרך חלופית להטיל עליהם דין וחשבון?

ההרג וההרס בעזה גרמו להתהפכות ישראל. זה האסון החמור ביותר שחוותה המדינה אי פעם. היא לא הונעה על ידי אנטישמיות, אלא על ידי מעשיהם של מפקדיה וקציני הצבא שלה. בלעדיהם, מדוע עברה המדינה כל כך מהר מהיותה אהובה וחומלת לנידוי לאחר ה-7 באוקטובר.

מישהו צריך לעמוד לדין על זה. כשם שישראלים רבים מבקשים להטיל דין וחשבון על בנימין נתניהו על האשמות השחיתות נגדו, הם צריכים גם לחפש צדק עבורו ועבור מקורביו על הפשעים החמורים יותר שבוצעו בעזה.

אסור לתת להם לחמוק מאחריות על מעשיהם. להאשים רק את חמאס בפשעים אינה מוצדקת, גם אם היה להם חלק,האחראים להרג, הרעב, ההרס והסבל בקנה מידה גדול צריכים להיות אחראים.