תקיפת בתי הזיקוק לנפט: אפשרות ההרתעה והענישה מול הטיפשות הישראלית

בתי הזיקוק לנפט של ישראל מהווים אחד המטרות המסוכנות והבולטות ביותר לההתנגדות האסלאמית בלבנון, חזבאללה, במהלך מלחמה גדולה או נרחבת עם ישראל, בשל חשיבותן של המתקנים הללו בתחום הכלכלה והאנרגיה (דלק וייצור חשמל), והסכנה הגדולה ביותר בתחום התעשיות הפטרוכימיות, שתקיפתן תביא באופן ישיר לנפילת אלפים ואולי עשרות אלפי הרוגים ופצועים.

לכן, היכולת לתקוף בתי הזיקוק האלה מהווה גורם הרתעה מצד אחד שעשוי למנוע מממשלת הכיבוש לבצע כל שטות בלבנון, במיוחד ביחס לאזרחים, וגורם ענישה חזק מצד שני במקרה שנעשתה שטות כזו.

בתי הזיקוק בחיפה (32.819136955322946, 35.04554978008912)

-  מרחק מהגבול עם לבנון כ-31 ק"מ, מה שאומר שאין צורך להשתמש בטילים שטווחם מעל ל-100 ק"מ, במקרה שההתנגדות תחליט לשגר אותם מדרום לבנון.

- נבנה במפרץ חיפה בשנת 1938, קרוב לצינור הנפט כרכוך - חיפה.

- נחשב לאחד ממרכזי הכלכלה החשובים והרגישים ביותר ביישות מכיוון שהוא כולל מספר מתקנים שמעבדים ומאחסנים חומרים פטרוכימיים, בנוסף לנמל המסחרי על חוף הים התיכון. הקיבולת המזקקת של המתחם היא כ-25 אלף טון נפט ביום.

- המזקקות פועלות באופן רצוף ללא הפסקה, כולל בשבתות ובחגים. הן מעסיקות 1500 עובדים ישירים ו-2000 עובדי קבלן, רובם מתושבי אזור חיפה וצפון פלסטין הכבושה.

- מוצרי הדלק מועברים באמצעות צינורות או דרך משאיות טנקר.

- המתקנים העיקריים בו כוללים:

1) הקו הצפוני: נמצא צפונית לאזור קישון ונבחר מקומו בשל מרחקו מהאזורים המיושבים וקרבתו למרכזי התעשיית הפטרוכימים.

והחלק הזה של המתחם כולל מערכת צינורות תת-קרקעית להעברת מתנול וחומרים פטרוכימיים אחרים, מחסנים לאחסון אמוניה ואתילן, ומספר מתקני שירות נלווים לספק חנקן, מים שתייה, אוויר דחוס, מערכות כיבוי אש וגשר משקל.

2)הקו הדרומי: מכיל 70 מיכלים המחוברים באמצעות צינורות למערכת המיועדת לשירות ספינה אחת.

3) המתקנים הנפטיים: אחראים על זיקוק הנפט ליבוא או יצוא לכל סוגי המוצרים המופקים ממנו.

 (4הנמל: החלק המזרחי של המתחם המיועד לטיפול בחומרים המופקים מהנפט, והוא מסוגל לקבל שתי ספינות במקביל עם יכולת פריקה של עד 1000 טון בשעה.

 (5 עוגן חיצוני במפרץ חיפה בקיבולת פריקה של 2,500 טון בשעה, שם מתבצעת הפרקה של מטעני הנפט הגולמי המיובא על מנת להעבירם באמצעות צינורות תת-מימיים למחסני האחסון, ומשם מועברים למזקקת חיפה.

6) המיכלים: נמצאים באזור קריית חיים (צפונית מזרחית למתחם) עם 41 מיכלים, בקיבולת כוללת של 937 אלף מטר מעוף של נפט גולמי ועוד 17 מיכלים בנמל הראשי בקיבולת של 157 אלף מטר מעוף, מיועדים לאחסון נפט גולמי כבד וקל ומוצרי נפט.

- בין המתקנים המשניים השייכים למקום:

1) תחנת כוח להזרמת חשמל ואדים לצרכים התפעוליים של התחנה.

2) תחנת טיפול בביוב.

3) מתקני קירור.

4 (משואות מעוצבות לשריפת גזים המצטברים במהלך תקלה כדי למנוע פיצוץ.

- חזבאללה תקף את המתקן במהלך מלחמת לבנון השנייה ביולי 2006, והצליח לפגוע בו, אך ישראל לא חשפ את טיב והיקף הנזקים שנגרמו למתקן.

מתקן המזקקות באשדוד - 31.8421930629217, 34.678655196300866

- מרחק מהגבול עם לבנון כ-146 ק"מ, מה שאומר שאין צורך להשתמש בטילים שטווחם מעל ל-200 ק"מ.

- בשנת 1969, החליטה ממשלת הכיבוש לבנות מזקקה נוספת באשדוד "אשדוד" (באזור התעשייה בצפון העיר), ראשית כדי לפזר את הסיכונים (סיכוני תקיפה צבאית במהלך מלחמות), ושנית משום שהיא קרובה לצינור הנפט אילת-עשקלון.

והיום, קו הצינור של המזקקה מחובר לקו צינור הדלק הישראלי, ולקו צינור הנפט הגולמי אילת-עשקלון ולשני קווים ימיים של חברת החשמל הישראלית באשדוד. המפעל מחובר גם לרשת תפוצת ה

גז הטבעי ביישות.

- בשנת 1973, החל פעילות המתחם, מה שהביא לגידול בקיבולת הזיקוק של המזקקות של היישות. והשטח הכולל של מתחם המזקקות הוא כ-1.1 מיליון מטר רבוע, בעוד שהקיבולת הזיקוקית השנתית שלו היא כ-4 מיליון טון של נפט גולמי.

והמתחם מייצר כ-40% מהדלק הנצרך ביישות, וגם כ-40% מהגז הביתי, והוא פועל באופן רצוף (24/24), מה שאומר שכל תקיפה של המתקן תכניס את מגזר הדלקים הישראלי למחסור גדול, ולא תהיה לממשלת הכיבוש אפשרות לתקן את הנזק במהירות.

- המפעל מחולק לסקטורים המשניים הבאים שהחשובים שבהם:

1) מתקני האחסון: כ-60 מיכלים לנפט גולמי, למוצרים ביניים ולמוצרים סופיים.

2) מתקני זיקוק נפט גולמי ועיבוד.

 (3מגדלי הקירור.

( 4 תחנת כוח גזית הפועלת באדים ומספקת חשמל ואדים לצריכה של התחנה.

5 (מערכות האוויר המודחק.

- במתחם פועל צוות פעולות המורכב מ-400 אנשים, המתפלגים בין מפעילים שדה ומפעילי חדר בקרה. וצוות הפעולות נתמך על ידי צוות תחזוקה למתחם.

- קיימת חדר בקרה מרכזית לכל המתחם, והיא מצוידת במערכת בקרה מרכזית מתוכנתת ומצוידת למקרי חירום, והיא מנהלת את המערכות העצמאיות (למשל: מערכת טיפול במים ועוד).