א-סיסי מול עזה...מילים, לא מעשים

למרות חוסר רצונו לכאורה של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי לאפשר לפלסטינים להתיישב מחדש במצרים, מידע שדלף על שיתוף הפעולה הביטחוני המצרי-ישראלי בעזה מטיל ספק בהצהרותיו הקודמות. זאת, לצד הפעולות האגרסיביות והמגבילות שנקט המשטר המצרי כלפי עזה מאז עליית סיסי לשלטון, מעלה ספקות לגבי כוונותיו האמיתיות. זה היה ברור כאשר סיסי התחייב בפומבי על תמיכתו המלאה ב"עסקת המאה" במהלך ביקורו בבית הלבן, תוך יישור קו עם האג'נדה האמריקאית.

למרות האזהרות החוזרות ונשנות של סיסי לישראל על ההשלכות של הסתערות על רפיח או הפרת הסכמי מסדרון פילדלפיה/סלחדין ואמנת קמפ דייוויד, והאיום בצמצום הייצוג הדיפלומטי, ישראל ממשיכה להתמקם במרחק של מטרים ספורים ממעבר רפיח ובתוכו. אזור (ג) שבו אסורה נוכחות צבאית. הדבר מהווה הפרה ברורה של ההסכמים המצריים-ישראלים. חשוב להזכיר כי פעולות אלו של צבא ישראל התרחשו זמן קצר לאחר פגישה בין רמטכ"ל צבא מצרים למקבילו הישראלי.

בעוד שורות משאיות הסיוע ממשיכות להימתח בצד המצרי של מעבר רפיח, בהמתנה לאישור לעבור, נטל המשטר המצרי חלק בסיוע להטלת אוויר לגזרה הנצורה. התנהגות זו, הנוגדת את ההיגיון, מחייבת אישור מ"ישראל" הן לכניסת משאיות והן לנחיתה אווירית, כך לפי המערכת המצרית.

המצוקה הכלכלית שגרמה סערת אל-אקצא משפיעה על מצרים. לפי הערכה משנת 2017 של קבוצת המשבר הבינלאומית (ICG), האיום העיקרי על יציבותה של מצרים הוא ביצועיה הכלכליים החלשים. ארגון העבודה הבינלאומי מדווח כי שיעור האבטלה של צעירים במצרים הוא 31.3%.

השוק המצרי חווה כעת אינפלציה של 36% החודש, ואת הפגיעות הכלכלית של המדינה ניתן לייחס למחסור במקורות מטבע חוץ בשנה האחרונה.

ערך היצוא ירד בכ-20% מדי שנה והגיע ל-8.3 מיליארד דולר.

על פי נתוני הבנק המרכזי של מצרים, העברות העברות ממצרים העובדים בחו"ל ירדו ב-29.9% לכ-4.5 מיליארד דולר בשלושת החודשים האחרונים מיולי עד ספטמבר 2023, ירידה מכ-6.4 מיליארד דולר בתקופה המקבילה ב-2022.

הירידה ביצוא הנפט בלמעלה מ-50% ל-1.6 מיליארד דולר נבעה מירידה בייצוא הגז הטבעי ומוצרי הנפט, כתוצאה מירידה בכמויות ובמחירים בעולם. היצוא שאינו נפט, לעומת זאת, ראה עלייה קלה ל-6.7 מיליארד דולר לעומת 6.3 מיליארד דולר בשנה הקודמת.

על פי נתוני המעקב מפלטפורמת "נמל משמר" של קרן המטבע הבינלאומית, הפרעות בים האדום הובילו לירידה של 29% בתנועת ספינות המטען בתעלת סואץ על בסיס שנתי לשבוע המסתיים ביום ראשון, 7 בינואר, 2024.

במגזר התיירות במצרים נרשמה ירידה של 10% בפעילות מאז תחילת המלחמה הישראלית בעזה, שכן תוכניות תיירות רבות במצרים כוללות בדרך כלל סיורים בערי דרום סיני, הנחשבות כיום בסיכון גבוה.

במקביל, התמודד משק האנרגיה עם אתגרים עקב ירידה ביבוא הגז הטבעי מישראל ועליית מחירי הנפט המקומיים בתחילת נובמבר. בעוד השקעה ממשלתית מוגברת עשויה לסייע בהתאוששותם בטווח הארוך, היא עשויה גם להשאיר את הכלכלה המצרית רגישה יותר לזעזועים חיצוניים עתידיים אם יתעוררו סכסוכים אחרים באזור.

לפי הערכת סוכנות דירוג האשראי Standard & Poor's Global, חולשת הליש"ט והמחסור המתמשך באספקה ​​היו גורמים מרכזיים להתכווצות הכלכלית. זה הוביל לכך שחברות חוו אינפלציה מהירה בעלויות התשומות וירידה בהוצאות הלקוחות. בשל בעיות אלו, הבנק העולמי הפחית את תחזית הצמיחה הכלכלית במצרים לשנת הכספים הנוכחית. נתוני דו"ח התחזית הכלכלית העולמית מצביעים על כך שצמיחת התמ"ג הריאלית צפויה לרדת ל-3.5% בשנת הכספים 2024/2023.

הצפי הוא שממשלת מצרים תתמיד בגיבוי באסטרטגיות אמריקאיות לפתרון הסכסוך הפלסטיני באמצעות "עסקת המאה" ותתמודד עם כל התנגדות מקומית על ידי ניצול משברים כלכליים באמצעות "דוקטרינת ההלם". לאחר מתקפת סופה של אל-אקצא, היועץ האמריקני לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, הזכיר תוכניות להקלה על מעבר בטוח מעזה לסיני בתמורה לשלום וסיוע כספי. זה מדגיש את נקודת המבט של ארצות הברית על בעלת בריתה, ומצביע על כך שתמיכה כספית מוצעת בגלוי כחלק מהעסקה.