יום שני 20 מאי , 2024 11:37

נתניהו מאשים את גלנט: סוכן אמריקאי פרובוקטיבי פועל נגדי

לפני מספר ימים שר הביטחון יואב גלנט וראש הממשלה בנימין נתניהו ניהלו ויכוח ציבורי חסר תקדים בנוגע לניהול עזה לאחר המלחמה.

גלנט מתח ביקורת על העיכוב בהשגת הסכם על עתידה של עזה והביע נקודת מבט המתיישרת עם עמדתה של וושינגטון, כפי שניסח שר החוץ האמריקני אנטוני בלינקן למחרת המלחמה בעזה. בלינקן הצהיר כי על ישראל לספק תוכנית ברורה לממשל ולביטחון שלאחר המלחמה, תוך שימת דגש על התנגדותה של ארה"ב לכיבוש מחדש של עזה ודחיית שלטון חמאס באזור.

בהקשר המסוים הזה פורסם בעיתון הארץ מאמר שכותרתו "נתניהו רואה את ביידן ושר הביטחון גלנט כקבוצה הזוממת נגדו". המאמר מותח ביקורת חריפה על מעשיו של נתניהו ואי מתן תשובות לשאלות חשובות הנוגעות למלחמה. זה מרחיק עד להכפשת כל מי שמזכיר את התרחיש שלאחר המלחמה בעזה, מאשים אותו בשיתוף פעולה עם וושינגטון, בדומה לשר הביטחון גלנט ובעקיפין לרמטכ"ל צבא ההגנה לישראל, הרצל הלוי. המאמר חושף הצעה שהעלתה ארצות הברית לישראל, שישראל סירבה לדון בה. ההצעה כללה הקמת כוח בינלאומי עם מעורבות ערבית וייזום תהליך דיפלומטי עם הפלסטינים הקשורים לנורמליזציה עם סעודיה וקטאר.

המצב בעזה החל להידמות לסכסוך המסובך והממושך בלבנון שהחל ב-1982, יחד עם תזכורות למאבקיה של אמריקה בווייטנאם. עם זאת, ישראל טרם פיתחה תוכנית לאחר המלחמה.

לאחר 224 ימי מלחמה בעזה, יש צורך שראש ממשלת ישראל יברר: אילו פעולות ננקטות? יש לך תוכנית בראש? לאן אתה רואה את זה מוביל? מה לדעתך בר השגה? האם אתה מודע להשלכות?

התשובות פשוטות: אני מנסה לשרוד פוליטית, ואני לא יודע אם ניצחון מוחלט חשוב לי.

אולם בנימין נתניהו כועס כעת כי שר הביטחון שלו העז להטיל ספק בתשובותיו. יומיים בלבד לאחר שנתניהו מתח ביקורת על ג'ו ביידן וקבע כי ישראל איננה מדינת בובות, הוא מפנה כעת את תסכולו כלפי שר הביטחון יואב גלנט, חושד שהוא סוכן אמריקאי פרובוקטיבי המנסה לערער אותו.

הרעיון החדש של גלנט, לפיו ישראל זקוקה לתוכנית לשלוט בעזה לאחר המלחמה ב-72 השעות האחרונות, עורר דיון נרחב עם מאות אלפי מילים שנכתבו ונאמרו עליה. הוא דוגל בהתאמת פעולות צבאיות למטרות פוליטיות ברות השגה, תוך שימת דגש על החשיבות של מטרה פוליטית ברורה במלחמה. בנוסף, גלנט מדגיש את הצורך בהשקפה הדיפלומטית לאחר המלחמה כדי להנחות את העיסוק המשפטי בסכסוך.

בשלושת החודשים האחרונים יואב גלנט דוגל בשקט ברעיון הזה, רק כדי שנדחה, לעג ונודה שוב ושוב על ידי נתניהו העקשן, המתריס והדיפלומטי. נתניהו סבור שכל דיון על "עזה שלאחר המלחמה" הוא חלק מקונספירציה עולמית שמקורה בוושינגטון.

מאז ה-7 באוקטובר, נתניהו סירב בעקביות ובגאווה להשתתף בכל דיונים או תכנון הקשורים למדיניות העתידית של עזה. הוא מנהל מערכה צבאית ללא הבנה ברורה של השלכותיה האפשריות. למרות התעלמות מהצעות אמריקאיות, הוא מותח כעת ביקורת על גלנט ובעקיפין את רמטכ"ל צבא ההגנה לישראל, הרצל הלוי, על שהציעו לישראל להקים מערכת עקרונות מגובשת למדיניותה בעזה.

לדעת נתניהו, הדיון במצב המדיני בעזה שלאחר המלחמה נוגד את הסיסמאות של "ניצחון מוחלט" ו"חיסול חמאס". הוא מוצא את הרעיון של השגת שינוי מדיני בעזה באמצעות מאמצים דיפלומטיים, בעזרת ברית אמריקאית-ערבית-ישראלית ונוכחות בינלאומית וערבית זמנית, יוצא דופן.

כאשר הצבא הישראלי מביע רעיון, נתניהו חוזר להתנהגותו מאז ה-7 באוקטובר: הסטת האשמה, זניחת האחריות. הוא רואה את עצמו כחסר תקלות, חשוב מכדי להיכשל, דמות היסטורית שאינה מוערכת על ידי הציבור הישראלי הנבער וכפוף התודה. הוא מאמין שהוא נרדף על ידי עולם מבוזה המונע על ידי קבוצת עילית ליברלית.

ישראל קיבלה לפחות את השיקול המינימלי לפתח תוכנית אמריקאית ליצירת כוח בינלאומי עם נוכחות ערבית, וכן להתחיל בשיחות דיפלומטיות עם הפלסטינים שיהיו קשורות לשיפור היחסים עם סעודיה וקטאר. מאמצים אלה עשויים להוביל למסגרת אבטחה חדשה. עם זאת, ישראל סירבה לכלול את ארצות הברית בדיונים הללו.

העלויות האסטרטגיות העצומות והנזקים הרב-ממדיים הפכו את המלחמה ההוגנת לנטל בלתי נסבל. האהדה העולמית הפכה במהירות לגינוי עולמי, והובילה לתביעות נגד ישראל הן מצד בית הדין הבינלאומי והן מצד בית הדין הפלילי הבינלאומי. היחסים עם ארצות הברית נמצאים כרגע בשפל שלהם מאז שנות השבעים.

כן, זו הפעם ה-224 מאז ה-7 באוקטובר שראוי לשאול את נתניהו: אילו פעולות אתה עושה למען המדינה שלנו, בשם ה'?


סופר: חדר העריכה



מדינות ואזורים


לוח שנה