06:52 זמן קודס הכבושה
עם ההבנה הראשונית של מה שהתרחש במבצע "מבול אל-אקצא", התמקדו הרשויות הישראליות במעצר של מספר רב ככל האפשר של פלסטינים כדי להשיג שני יעדים. הראשון, לדכא כל תנועה או הרחבה של המבצע מחוץ לרצועת עזה. השני, להגדיל את מספר העצורים כדי להשתמש בהם כקלף מיקוח בכל עסקת חילופי אסירים.
לפי העיתון "כלכליסט", "כ-91% מהאסירים הפלסטינים מוחזקים כיום בתנאים שאינם עומדים בדרישות בית המשפט העליון לספק את המינימום של שטח מחיה". זה מה שאישרה גם ארגון "רופאים לזכויות אדם ישראל", שחשפה עשרות עדויות הנוגעות להפרות הישראליות, כולל מכות, התעללות, השפלות מיניות והזנחה רפואית של העצורים הפלסטינים מאז תחילת המלחמה בעזה". הארגון הדגיש כי "האלימות החמורה שחווים העצורים הפלסטינים מגיעה לרמת עינויים לפי אמנת האו"ם נגד עינויים וכל צורת יחס או עונש אכזרי, בלתי אנושי או משפיל".
בעדויות חדשות שתועדו על ידי המכון האירופאי לזכויות האדם, דווח כי "העצורות הפלסטיניות מרצועת עזה חוו אלימות מינית, עינויים, יחס בלתי אנושי, חיפושים בעירום והטרדות מיניות ואיומים באונס במהלך מעצרן והחזקתן על ידי כוחות הצבא הישראלי".
לפי עדויות העצורות ששוחררו לאחרונה אחרי תקופות מעצר שונות, "הן חוו יחס אכזרי שהגיע לרמת עינויים, כולל מכות, איומים באונס אם לא יצייתו להוראות, כפייה להתפשט וחיפושים בעירום מול חיילים גברים והטרדות מילוליות".
צוות המרכז ערך ראיונות אישיים עם עשרות נשים שדיווחו על הטרדות מילוליות ומיניות. הארגון לזכויות אדם מאמין כי "מספר גדול יותר של עצורות חוו כנראה הפרות דומות, אך הן אינן נוחות לחשוף מידע על הפשעים בשל נורמות חברתיות, טראומות או חששות ביטחוניים, כולל רדיפה או מוות על ידי הצבא הישראלי".
מספר האסירים השהידים שמוצאים את מותם כתוצאה מעינויים עולה מדי יום. ועדת ענייני האסירים והמועדון לאסיר הפלסטיני דיווחו על עליית מספר השהידים האסירים ל-10, בהם אסיר מרצועת עזה ב"מרפאת כלא רמלה".
ארגוני זכויות האסירים הפלסטינים אישרו שהשהיד סבל מנכות פיזית לפני מעצרו. הנהלת הכלא העבירה אותו ל"מרפאת כלא רמלה" לפני כחודש, והוא הגיע במצב בריאותי קשה בשל עינויים, שגרמו לפצעים חמורים בגופו, לפי עורך דין שביקר את העצורים בכלא.
מדינת הכיבוש רואה בבתי הכלא מקום המאפשר לה להתעלל ולענות רחוק מעיני התקשורת ומצלמות. ועדת ענייני האסירים מצביעה על שיטות עינויים בהן משתמש שירות בתי הסוהר מאז רגע המעצר ועד הגעתם לכלא. הוועדה מתארת את המצב בבתי הכלא "כאקטי". הצפיפות בתאים מכריחה את האסירים לישון על הרצפה, ללא מזרנים, בגדים ושמיכות. לא ניתן לסגור את החלון, שהוא פתח בקיר מרושת בברזלים, מה שמשאיר את התא קר. כשיורד גשם, המים חודרים לתאים ויוצרים שלוליות בהן ישנים האסירים.
הדוח מוסיף ומדגיש את שיטות העינויים של הסוהרים הישראלים. "סוהרי הכלא דופקים על הדלתות באמצע הלילה כדי להעיר את האסירים ולמנוע מהם שינה, ולעיתים מכריחים אותם לצאת לחצר הכלא, להסתדר בשורות ולהשאירם עומדים ללא סיבה. ראוי לציין שלא נלקחים בחשבון מצבים רפואיים בקרב האסירים, שכן הם מוזנחים בכוונה".
