תושבי הצפון... בין שחיקה חברתית לדעיכה כלכלית

נתונים סטטיסטיים של משרד הביטחון הישראלי מלמדים כי למעלה מ-230,000 מתנחלים נעקרו מצפון ישראל בשל המלחמה שנמשכת כבר יותר משמונה חודשים. בנוסף, 930 יחידות דיור נהרסו או ניזוקו ב-86 התנחלויות באזור.

המצב בחזית הצפונית של ישראל מעיד על משברים ברמות שונות, כמו אתגרים חברתיים וכלכליים, בעוד שההשבתה תקשורתית ממקורות רשמיים מסתירה את היקף האבדות החומריות והצבאיות. לאיום הקיומי בשלבים הראשונים של המלחמה הייתה השפעה משמעותית על העקורים מיישובי הצפון, והובילה לתחושת ניכור מאורח חייהם הקודם. חוסר הוודאות של העתיד וחוסר הביטחון, בשילוב התסכול מתגובת ממשלת ישראל, החמירו עוד יותר את המצב.

שחיקת היחסים החברתיים

החברה חסרה כיום חסינות לספיגת זעזועים וראתה ירידה ביכולתה להתמודד עם אתגרים. ישנה מגמה של כניעה למציאות החדשה וסטייה מהתוכנית הלא ברורה של הממשלה, המהווה איום מסוכן על המבנה החברתי והדמוגרפי של הצפון.

לפיכך, היא צופה שדעיכה חברתית תתרחש עקב התמוטטות הקשרים המשפחתיים, חוסר רצון להסתגל לחברה המשתנה וחוסר קשר עם הממשלה. ככל שהסכסוך נמשך זמן רב יותר, כך הפער בין החברה לרשויות הולך ומתרחב, מה שמוביל לאובדן אמון בין רוב אוכלוסיית הצפון למדינה. בנייה מחדש של האמון הזה ייקח שנים רבות. המיקוד של הקהילה העקורה עבר משיפור האבטחה לדאגות לגבי מדיניות הממשלה, פיצוי לא הולם, חוסר תקשורת עם פקידים ותחושת ניתוק מההתפתחויות באזור. משפחות שמקווות לחזור מגלות שאולי חברת המעבר לא תקבל אותם, ועליהן להסתגל למציאות חדשה בצפון שלאחר המלחמה.

האיום על קיומה של המשק.

משבר העקורים עבר מצורך בביטחון ביטחוני לצורך ביציבות כלכלית. במאמץ להתמודד עם המשבר, יזמה הממשלה בנייה של שטחי עקירה זמניים בתקציב מוגבל של כ-6 מיליארד 3, שחסרים לקופת המדינה וטרם נוצלו.

הסצנה הכלכלית בצפון:

חוסר היכולת למכור ולשווק מוצרים חקלאיים, יחד עם הסיכון לאיבוד מוצרי מזון צפוניים עקב הפסדים חקלאיים גדלים ונזק ארוך טווח, מעורר דאגה.

יותר מ-80% מהתושבים העירוניים והכפריים עובדים ליד בתיהם, מה שגורם לאובדן פרנסתם.

האבטלה בהתנחלויות שהתפנו הייתה גבוהה ב-332% בהשוואה לשנה שעברה.

בעלי העניין מוצפים מחובות ועלויות הלוואות גבוהות כתוצאה מהריביות הגבוהות.

ברוב התחומים ירדו ההכנסות לאפס.

המתיישבים דללו את חסכונותיהם ופנו לבקש עזרה, סיוע ותרומות בשל חוסר יכולתם להתמודד עם הירידה החדה בתנאים הכלכליים ובכוח הקנייה שנבעו מחוסר הכנסה.

באשר לתושבי הצפון, בהשוואה לישובים אחרים, הם חוששים לחזור ליישוביהם גם לאחר סיום המלחמה והשיקום כי ייתכן שמקורות פרנסתם לא יוכלו להימשך, במיוחד אלו הקשורים למסחר. או לנסוע. אחד המתנחלים הביע את מצב הירידה הכלכלית ואמר: "המדינה לא מוכנה לשלם, מה אני צריך לעשות? הוא העיף אותי מהבית שלי, מה אני צריך לעשות?"

הקשר והרצינות של המצבים החברתיים והכלכליים הביאו לתחושת טינה בקרב מתיישבי הצפון כלפי ממשלתם בשל חוסר יציבות ושייכות. כתוצאה מכך, העתיד נראה לא ברור, בסימן ספקות לגבי האפשרות לחזור ליציבות שנראתה לפני המלחמה באזורי הגבול וחששות לשגשוג הדיור והפעילות הכלכלית של המתנחלים.