יום שלישי 18 יוני , 2024 04:34

השריפות מעלות 60 אלף דונם: הצפון סופר את הפסדיו

שריפות בצפון

שטח האדמה שנשרף על ידי טילי ההתנגדות האסלאמית בצפון הגיע ל-60 אלף דונם מאז תחילת השנה, 45 אלף מהם בשבועיים האחרונים בלבד. על פי הערכות הקרן הקיימת לישראל, הנזקים מהשריפות בצפון "גדולים פי שניים מנזקי השריפות במלחמת לבנון השנייה". בעוד שהמשבר הישראלי אינו מוגבל לחשבון הכלכלי בלבד, אלא גם להפסדים המצטברים בתחומים שונים, שבנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, ישלם עליהם מחיר פוליטי.

השריפות התפשטו באזורים שונים בצפון. לפי התקשורת העברית, החלק הגדול ביותר היה בגליל העליון - 30 אלף דונם, ובגולן כ-22 אלף דונם. בעוד שהרמה הפוליטית עסוקה בחישוביה כדי להאריך את משך המלחמה, מוצאים את עצמם המתנחלים העקורים מצפון הארץ, שמספרם הגיע לכ-200 אלף לפי הנתונים האחרונים שפורסמו באמצע יוני, נעדרים מחישובי ממשלתם, לאחר שהפכו ליעד לטילים הפוגעים במטרותיהם בדיוק, ולשריפות שמספרן הגיע ל-96 ביום אחד, לפי התקשורת העברית.

מנהל אחד המפעלים שספגו הפסדים כבדים אומר כי "יידרשו עשורים לשיקום החקלאות באזור. המפעלים שהושקעו בהם מיליונים הרוסים. אחרי עשור של צמיחה כלכלית חסרת תקדים בגליל העליון, המכה שספגו קטלנית". הוא הוסיף, "ירי הפך לשגרה יומית. הכל נשרף, פיזית ונפשית".

לדברי ד"ר אילה כהן מהמכללה האקדמית תל חי, בכנס הגליל בפנדל, "לשריפות אלו יש עלויות כלכליות עצומות. משפחות רבות ירדו בפתאומיות אל מתחת לקו העוני". היא ציינה כי "82% מהעובדים העצמאיים באזור דיווחו על נזקים בינוניים עד גבוהים ו-73% דיווחו על מצב כלכלי רע. 39% מהעובדים מדווחים על אותו דבר. בקבוצה האזורית בגליל המזרחי יש 8,227 מחפשי עבודה, מחציתם בחופשה ללא תשלום, וזהו רק מדד אחד קטן".

מצד שני, ציין ראש המועצה האזורית גליל עליון גיורא זלץ, כי 95% מהחברות שהתמקמו בגליל העליון בשנים האחרונות, רבות מהן בתחום טכנולוגיות המזון, הטכנולוגיה החקלאית והטכנולוגיה העילית, עזבו לאזור המרכז, ולא ברור אם יחזרו גם לאחר תום המלחמה.

העיתון מעריב מצטט אחד המתנחלים שאמר כי "הכל מתהפך בשניות, האדמה בצפון שינתה את פניה". הוא הוסיף, "ההר שהיה ירוק, הפך לנטוש, ריק, שרוף".

הגורמים המעורבים באותן התנחלויות מסכימים כי "עדיין קשה לקבוע את גודל הנזקים בדיוק". גם הכלכלנים מסכימים כי העלויות יהיו מצטברות למספר שנים קדימה, לא רק לשיקום האדמה מהשריפות, אלא גם לשכנוע המתנחלים לחזור מצד אחד, והשבת אמון המשקיעים בהשקעת כספם מחדש באזורים אלה מצד שני, בנוסף לנזקים שספגו המפעלים שלא ימצאו את חומרי הגלם החקלאיים באותם אזורים.

מה שמקשה על המתנחלים הוא שאין אופק קרוב לסיום המשבר ולעצירת המלחמה. בנימין נתניהו שמאיים פעמים רבות להרחיב את שטח הלחימה ולהכריז מלחמה על חיזבאללה, מתמרן פוליטית כדי להציל את עצמו מהבוץ בעזה. למרות שנתניהו עצמו מבין את גודל האסון שיפקוד את ישראל אם תסתבך בשתי חזיתות בו זמנית, הוא כבר לא מצליח לשלוט בקצב השטח לפי חישוביו הפוליטיים, וכל התרחישים פתוחים אם ייכשלו מאמצי התיווך להגיע להסכם הפסקת אש.





לוח שנה