חטיבת המחקר של אגף המודיעין (אמ"ן)

חטיבת המחקר של אגף המודיעין (אמ"ן) בצבא הכיבוש הישראלי נחשבת לאחד מהגופים החשובים ביותר האחראיים על המחקר המודיעיני בישות הזמנית. היא הגוף המרכזי בקהילת המודיעין האחראי על מחקרי מודיעין בכל הרמות.

מהן המידע הבולט על חטיבה זו, מהו המבנה שלה ומהי חשיבותה?

1. חטיבת המחקר מאורגנת בעיקר על פי הזירות שהוגדרו לה, כדי לספק לכל אחת מהן "מודיעין מלא" בתחומה. ישנן זירות אזוריות האחראיות על מדינות ותחומים שונים, והן מבצעות מחקר בתחומים אלה בכל ההיבטים - צבאיים, פוליטיים, אסטרטגיים, כלכליים, חברתיים ועוד. בנוסף לזירות האזוריות, ישנן זירות אחרות המספקות פתרונות רב-תחומיים, כגון התחום הטכנולוגי.

2. למרות היותה יחידה צבאית, תפקידה אינו מוגבל למחקרי מודיעין צבאי בלבד, אלא היא משתתפת גם בכל התחומים הפוליטיים, הכלכליים, הטכנולוגיים והחברתיים, ובמחקרים פוליטיים בעלי השפעות אסטרטגיות על הישות.

3. ראש חטיבת המחקר הוא בדרך כלל קצין בדרגת סגן אלוף. בדרך כלל, הקצין הממלא תפקיד זה מתקדם לתפקידים בכירים בממשלת הכיבוש ואפילו לאחר פרישתו הוא עוסק בהשגחה או בהכנת מחקרים במכוני מחקר ישראליים ואמריקאיים, כמו: יעקב עמידרור, דני רוטשילד, עמוס גלעד, יהושע שגיא, שלמה גזית.

4. כל העובדים בחטיבה זו כפופים לנוהלי אבטחה מחמירים, האוסרים עליהם לחשוף את זהותם, שמם ותמונתם מסיבות של אבטחת מידע. היוצא מן הכלל הוא ראש החטיבה, שמותר לפרסם את פרטיו בשל מרכזיות תפקידו.

5. היא הוקמה בשנות החמישים, על בסיס פעילויות שירות "ידיעות" של ארגון ההגנה, שפעל לפי שלושה רמות של איסוף מידע: הרמה הבריטית, הרמה הערבית והרמה היהודית.

6. בתחילת דרכה, תחומי האחריות שלה היו חמש מדינות: לבנון, סוריה, עיראק, ירדן ומצרים.

כמה דוגמאות לכישלונותיה:

1. הערכתה בשנת 1973 שהסבירות לפרוץ מלחמה נמוכה והתעקשותה על כך.

2. חוסר יכולתה לחזות את פלישת עיראק לכווית בשנת 1990, למרות שעיראק הייתה בתחומי אחריותה.

3. הערכתה שניצחון תנועת פתח על תנועת חמאס בבחירות לרשות הפלסטינית בשנת 2006, והיפוכו של דבר.

תפקידיה:

1. היא אחראית על הערכת גופי המודיעין בישות, והיא גם אחראית להכנת הערכת המודיעין השנתית בממשלת הכיבוש.

2. ניתוח המידע המודיעיני המתקבל מסוכנויות האיסוף באמ"ן ובקהילת המודיעין.

3. ריכוז הערכות מודיעין בתחומים שונים, פוליטיים, צבאיים וביטחוניים על כל ענפיהם, כולל האסטרטגיה הצבאית, ותמיכה בתכנון המערכות הצבאיות ועד למודיעין טקטי (יעדי האויב ואמצעי הנגד שלהם).

4. הוצאת אזהרות מפני פעולות שעלולות לבצע תנועות ההתנגדות נגד ישראל בתוך הישות ומחוצה לה, כולל הוצאת התרעות אסטרטגיות על פרוץ מלחמה, הערכת סבירותן והצגתן למקבלי ההחלטות ברמות הצבאיות והפוליטיות השונות, בראשם ראש הממשלה.

5. הובלת תחום הערכת המודיעין הרב-שנתית, לתמיכה בתכנון הרב-שנתי של הצבא, ובכך מסייעת בתכנון ובעיצוב פעולות בניית הכוח הצבאי-ביטחוני.

מבנה החטיבה: החטיבה מתפצלת לחמש זירות:

1. זירת לבנון: עוקבת אחר ענייני חזבאללה ולבנון.

2. הזירה הצפון-מזרחית: עוקבת אחר ענייני סוריה, עיראק ואיראן.

3. הזירה הפלסטינית: עוקבת אחר ענייני הגדה המערבית ורצועת עזה.

4. זירת מדינות האזור והמעצמות: עוקבת אחר ענייני אסטרטגיה אזורית והיבטים כלכליים וחברתיים ומה שמכונה "תנועות הג'יהאד העולמי".

5. זירת המודיעין הטכנולוגי: משתתפת במחקר מערכות טכנולוגיות ופרויקטים מתקדמים בידי אויבי הישות השונים.