הנשיא אסד מגדיר את תנאיו למפגש עם ארדואן

הגיעה השעה לאויבי סוריה או ליריביה, מהמשטרים והממשלות, הנשיאים והמלכים שהשתתפו במלחמה העולמית עליה במרץ 2011, להבין שהנשיא בשאר אל-אסד לא שינה אף אחד מהעקרונות שהיו לו לפני פרוץ המלחמה, במיוחד הכבוד והגאווה הלאומית, ההתחייבות לאופציית ההתנגדות והנאמנות לבעלי ברית ולנושאים משותפים, למרות כל מה שהתרחש במהלך המלחמה מבגידות, טרור, הצעות סחיטה ותעמולה עולמית וערבית בהובלת ארצות הברית.

אדרבה, ניתן לומר שהנשיא אסד הפך להיות יותר נחוש בדבקותו בעקרונות הללו, לאחר שצפה בשינויים עולמיים, המאשרים כי עוצמת המדינות תלויה בדבקות בעקרונות אלו ולא בוויתור עליהן או במשא ומתן לגביהן.

וזה מה שהצביע עליו הנשיא הסורי, בהצהרות לעיתונאים במהלך הצבעתו בבחירות חברי מועצת העם, בנוגע למאמצי המדינה הטורקית בראשות רג'פ טייפ ארדואן לאחרונה, להחזיר את היחסים בין טורקיה לסוריה למה שהיו לפני המלחמה. אסד הבהיר שלא יהיה מפגש בינו לבין ארדואן, אלא לאחר הגשמת תנאיו לכך באומרו: "כפי שאמרנו ביותר מהזדמנות אחת ובהצהרות קודמות, אנחנו חיוביים כלפי כל יוזמה לשיפור היחסים וזה הדבר הטבעי, אף אחד לא חושב ליצור בעיות עם שכנינו, אך זה לא אומר ללכת בלי כללים". והוסיף: "אנחנו מתקדמים בצורה חיובית אך בהתבסס על עקרונות ברורים, ולא רק עקרונות, העקרונות הם החוק הבינלאומי והריבונות, זה ברור, אך יש מתודולוגיה מוגדרת כדי להבטיח שהפעולות שלנו יובילו לתוצאות חיוביות, אם לא נשיג תוצאות חיוביות התוצאות יהיו שליליות". והוסיף: "יש האומרים שלא תפסיד כלום, לא, במקרה זה או שנרוויח או שנפסיד, ברמה המשותפת שלנו עם טורקיה ובעלי ברית, כולם מרוויחים או כולם מפסידים, אין פתרון ביניים, אין מצב אפור, ולכן כשאנחנו מדגישים את העקרונות והדרישות, זה נובע מהשקפתנו להצלחת התהליך, ולא מנוקשות או מהססנות". והוסיף: "ממקומי וממקומו (כלומר ארדואן) כאחראים בראש הפירמידה השלטונית במדינותינו, אם הפגישה תוביל לתוצאות או אם החיבוק או אם הביקורת או אם 'נשיקות הזקן' כפי שאומרים בשפה העממית תועיל למדינה, אני אעשה זאת. אבל הבעיה אינה כאן, היא אינה בפגישה אלא בתוכן הפגישה, הצעת הפגישה עשויה להיות חשובה מכיוון שהפגישה היא אמצעי להשגת מטרה. מהי המטרה? לא שמענו מהי המטרה. פתרון הבעיה? שיפור היחסים? החזרתם למצב הטבעי? השאלה הראשונה שנשאל היא מדוע היחסים יצאו ממסלולם הטבעי לפני שלוש עשרה שנה? לא שמענו אף אחראי טורקי מדבר על הנקודה הזו בצורה מפורשת". שאל את המדינה הטורקית: "האם הייחוס לפגישה יהיה ביטול או סיום סיבות הבעיה המתבטאות בתמיכה בטרור ובנסיגה מהשטחים הסוריים, זו מהות הבעיה. אין סיבה אחרת".

דבקות בהתנגדות ודחיית כל הצעות הסחיטה

בהקשר זה המאשר את דבקות הנשיא אסד בעקרונותיו, חשף השר לשעבר וויאם והאב באחת מהראיונות התקשורתיים שלו לאחרונה, כי המדינה הסורית דחתה הצעה גדולה ממדינה ערבית שנמסרה דרכו, וכללה את הסעיפים הבאים:

1. נסיגת הכוחות הטורקים מאדליב ומכפרי חאלב.

2. נסיגת הכוחות האמריקאיים מצפון-מזרח סוריה.

3. תשלום 200 מיליארד דולר לסוריה במסגרת שיקום.

4. נורמליזציה עם היישות הזמנית.

5. ויתור על הגולן הכבוש.

ולפיכך, דחיית הנשיא אסד להצעה זו – ולרבות הצעות אחרות – למרות שסוריה סובלת מהמצור ומהשלכות המלחמה הקשה, אינה אלא דבקות באופציית ההתנגדות באזור נגד ישראל ומאחוריה ארצות הברית.