במהלך קרבות ההתנגדות האסלאמית בלבנון, עם צבא הכיבוש הישראלי, אם היה זה בשלב השחרור לפני שנת 2000, או בשלב ההתנגדות במהלך מתקפת יולי 2006, ההתנגדות לא הציגה את יכולותיה בתחום הנשק המשוריין, אלא במקרים נדירים ובמשימות יוצאות דופן שהצריכו זאת. אחת מהן הייתה במהלך המבצע המיוחד לפריצת מוצב אל-ביאדה לפני השחרור, כאשר השאהיד המפקד חאג' עימאד מורנייה רצה לשלוח מסר ליישות הכיבוש באמצעות שימוש באחד הטנקים מסוג T-54, שהראה כי לוחמי ההתנגדות מסוגלים להשתמש בכל נשק, גם אם היה מיועד לצבאות קלאסיים בלבד.
בהתאם לכך, השתתפות חיזבאללה בקרבות ההגנה על סוריה, לאחר שנת 2011, איפשרה לו לאשש את היכולת הזו, באמצעות מה שנחשף לאחר מכן, על קיומו של גדוד משוריינים, אשר השתתף בכמה מהמבצעים לשחרור סוריה מהארגונים הטרוריסטיים, ושיהיה לו תפקיד מרכזי ללא ספק, בכל קרב עתידי עם צבא הכיבוש.
מהם אלמנטים והיכולות העיקריות שמהם מורכב גדוד זה, כפי שנחשף בתכני התקשורת של ההתנגדות, וכפי שהעריכו מקורות ישראליים?
בתחום הטנקים, מעריכים ביישות הכיבוש שישנם שלושה סוגים עיקריים של טנקים בהתנגדות מבלי לקבוע את הכמות:
טנק T-54:
טנק קרב עיקרי סובייטי, נכנס לשירות בצבא הסובייטי בשנת 1950, והוא מסוגל על אף גילו לבצע משימות צבאיות שונות בזכות מבנהו העמיד ויכולות החימוש שלו. ניתן להשתמש בו במסגרת משימות אימון וקרב שונות.
טנק T-62:
טנק קרב עיקרי סובייטי, משופר מהטנק T-55, הוכיח את יכולתו במספר מלחמות ועדיין נמצא בשימוש כיום. הצוות שלו מורכב מ-4 חברים, והוא חמוש בתותח עיקרי בקוטר 115 מ"מ ובמקלע אוטומטי בקוטר 7.62 מ"מ.
טנק T-72:
טנק קרב עיקרי סובייטי שהתבסס בעיצובו על פיתוח הטנק T-62, ומשמש עדיין במדינות רבות, כמו סוריה, הרפובליקה האסלאמית של איראן ועיראק. רוסיה עדכנה אותו בשנות ה-90 והוסיפה עליו טכנולוגיות חדשות, וכיום הוא מוכר כטנק T-90. איראן ביצעה בו שינויים מהותיים, והטנק הידוע לאחרונה כ-Karrar.
רכבי לחימה משוריינים:
BMP-1:
רכב לחימה משוריין רוסי מדור ראשון שתוכנן בין השנים 1961 ו-1965, ומשלב בין תכונות טנקי הקרב הקלים ונגמ"שים המשוריינים. החימוש שלו כולל תותח עיקרי בקוטר 73 מ"מ ופלטפורמת טילים מונחים נגד טנקים מסוג Malutka. קיימים דגמים מתקדמים כמו BMP-2 ו-BMP-3.
M-113:
נגמ"ש אמריקאי משוריין זחלילי, אחד הקלים ביותר, אך חזק מספיק כדי להגן על הצוות והנוסעים שבתוכו מאש נשק קל, והוא גם אמפיבי. החיזבאללה הצליח להשיג עשרות מהם במהלך הקרבות עם צבא הכיבוש הישראלי ועם צבא הלבנונים המשתפים פעולה עם ישראל.
תותח נייד 2S1 Gvozdika:
תותח רוסי נייד בעל יכולות מרשימות לפגוע בביצורים ובמוקדי אש אויב, משוריינים, עמדות ארטילריה ומרכזי פיקוד ושליטה של האויב. חמוש בתותח הוביצר בקוטר 122 מ"מ כתותח עיקרי, ומסוגל לשגר פגזים קונבנציונליים לטווח של עד 25 ק"מ, בקצב אש של 10 פגזים לדקה.
רכבי סאפיר:
רכב שטח איראני המיועד לתנועה ולנשיאת נשק נגד טנקים מסוג B-9 ו-B-10 ואפילו טילים מונחים מסוג קורנט.
