טופאן אל אקסה מחזק את שיתוף הפעולה הצבאי התימני-עיראקי

חיזוק שיתוף הפעולה הצבאי בין כוחות ההתנגדות העיראקיים והכוחות המזוינים התימניים, וניסיון ישיר בקרב "טופן אל אקסה", הוא אחת התוצאות החשובות ביותר של הקרב הזה, ואחד האירועים האסטרטגיים המסוכנים ביותר על ישראל ומאחוריו כל המחנה המערבי האמריקאי. התרחשות זו מתרחשת למרות קיומם של עשרות ואולי מאות מערכות צבאיות משותפות למחנה האמריקאי, ומביאה למצב צבאי עתידי המאתגר את כל הפרויקטים שתוכננו בעבר, כמו נאט"ו ערבי-ישראלי ואחרים.

למרות שלתנועת אנסאר אללה יש משרד נציגות עוד לפני קרב טופאן אלאקצא שנים רבות, הרי הפעלת המשרד מחדש לאחרונה ושליחת "אבו אידריס אל-שרפי" כראשו, החזירה את אור הזרקורים בעוצמה על מערכת יחסים זו, במיוחד מהצד הישראלי בהיותה המטרה העיקרית.

על פי אמצעי תקשורת ישראליים, המשרד הייצוגי הזה נפתח בבירת עיראק, בגדד, ברובע אל-ג'דריה, במטרה לחזק את שיתוף הפעולה הצבאי עם כוחות ההתנגדות האיסלאמית העיראקית, על ידי שיגור טילים וכלי טיס בלתי מאוישים על הישות במקביל להשבית את מערכת ההגנה האווירית שלה. מקורות אלה טענו גם כי בוצעו התקפות על מטרות בעיר אילת , וכי המטרה הבאה להתקפה היא נמל חיפה.

באותו הקשר, הצדדים חשפו את צעדי התיאום הללו בפומבי מספר פעמים כמו: שיחת טלפון בין מנהיג תנועת אנסאר אללה סייד עבד אל-מאלק אל-חות'י והמזכ"ל של חטיבות חיזבאללה, חג' אבו חסין אל-חמידאווי, ודיון על שיתוף פעולה צבאי נגד ישראל, ביקורים הדדיים בין נציג תנועת אנסאר אללה ומנהיגי סיעות ההתנגדות שהאחרון שבהם היה ביקורו של המזכ"ל של עוצבות אנשי האמת, שייח' קייס אל-חזע'לי.

כמה אמצעי תקשורת עיראקיים דיווחו כי שני הצדדים הקימו חדר מבצעים משותף העוקב אחר התפתחויות המלחמה ברצועת עזה, והוא מחובר גם לחיזבאללה בלבנון ולמפקדים במשמרות המהפכה האיסלאמית באיראן, במטרה לאשר את עקרון אחדות השטח.

השלב הרביעי לתמיכת ההתנגדות הפלסטינית

שיתוף הפעולה הצבאי התימני-עיראקי התגלה מאז מאי 2024, עם הפעלת השלב הרביעי בתמיכת ההתנגדות הפלסטינית על ידי הכוחות המזוינים התימניים, שהודיעו כי הוא יהיה "מכוון לכל האוניות המפרות את החלטת האיסור על השיט הישראלי והנכנסות לנמלי פלסטין הכבושה בים התיכון בכל אזור שידינו יגיעו אליו".

שלב זה דורש יכולת תימנית לפגיעה מדויקת במטרות (האוניות) ממרחק מאות קילומטרים, יכולת שכמובן יש להם, והיא הוכחה במתקפת יפו הכבושה (שחר ה-19 ביולי 2024) אחרת הנהגת אנסאר אללה לא הייתה מחייבת את עצמה לשלב זה. אך כדי להבטיח את התוצאות המעשיות של שלב זה (כמו התגברות על שכבות ההגנה האווירית הרבות המיועדות להגן על ישות הכיבוש הישראלית מצידה ומצד המחנה המערבי בראשות אמריקה), הוסכם בין הצדדים על שיתוף פעולה ותיאום משותף לביצוע מבצעי שלב זה, במיוחד בשל היתרון הגאוגרפי של עיראק בסמיכות לאזור הפעולות. עיראק נמצאת במרחק של כ-350 ק"מ מהים התיכון (קו אש), בעוד שתימן נמצאת במרחק של לא פחות מ-1850 ק"מ (קו אש).

כאן יש לציין כי ברגעים הראשונים לאחר מבצע מטוס יפו (נגד מטרה בתל אביב), החשדות הראשונים בחקירות הצבאיות הישראליות היו שהמטוס יצא מעיראק ולא מתימן, אך מאוחר יותר התברר להם המסלול בו טס המטוס כדי להגיע לפלסטין הכבושה.

הזדמנויות שיתוף פעולה דו-צדדי

אין ספק שהצלחת התיאום ושיתוף הפעולה בין הצדדים עד כה, תרחיב את האופקים לעבר תחומים ומרחבים נוספים לשיתוף פעולה, שאינם מוגבלים למבצעי השלב הרביעי, כמו:

1)התמודדות עם כוחות הכיבוש האמריקאיים בעיראק, ומה שקשור לתנועות ימיות בים האדום ובאזור האוקיינוס ההודי.

2)אבטחת מעבר יבשתי לכוחות הקרקעיים התימניים במקרה של מלחמה כוללת עם ישות הכיבוש.

3)חילופי ניסיון קרבי ותעשייתי (במיוחד בתחומי הטילים והכטב"מים).

4)חילופי מידע צבאי וביטחוני, במיוחד בכל הקשור לתנועות האמריקאיות והישראליות, ולרשתות והקבוצות הטרוריסטיות השייכות לארגון דאעש הווהאבי הטרוריסטי.