משוואות החיסולים בחזית הצפונית

מספר מומחים ופרשנים בישראל התמקדו בקריאותיהם ובניתוחיהם במדיניות החיסולים שמנהיגה ישראל נגד בכירים בשורות חיזבאללה, ובתגובות חיזבאללה בניסיון ליצור משוואות חדשות. דעה שעלתה בישראל (בקרב מומחים ופרשנים) היא שמדיניות החיסולים אינה מוצלחת וגורמת לנזקים לא רצויים.

בהקשר ליצירת המשוואות, דיווח העיתון "ידיעות אחרונות" שחיזבאללה תוקף יישובים חדשים שטרם פונו, כחלק ממשוואה חדשה הדורשת תגובה על התקיפות הישראליות על אזרחים בלבנון, ובכך מרחיב את רצועת הביטחון בצפון. זאת על רקע התדרדרות מוכנות הצבא הישראלי בחזית הצפונית מצד אחד, והחרפת משבר תושבי הצפון אחרי 9 חודשי מלחמה מצד שני.

החיסולים והביטחון בצפון

העיתון "מעריב" ציין שהצבא הישראלי שולט בטקטיקה (פעולות החיסול), אבל באסטרטגיה, חיזבאללה מלמד אותו לקחים. העיתון "הארץ" הוסיף במאמר מערכת תחת הכותרת "טיפשות החיסולים", שפעולות החיסול בלבנון כוללות סיכון לתגובה מחיזבאללה שעלולה להוביל להריגת ישראלים. העיתון תהה על התועלת והחוכמה הפוליטית בחיסולים שלא הצליחו לשנות את משוואות האיום, לא ברצועת עזה ולא בצפון, וגרמו לנזקים שהראו על חוסר תועלתם ועל העדר אופק (בישראל). העיתון ציין שארגונים כמו חיזבאללה יכולים למלא את השורות בהנהגה באנשים יותר קיצוניים (במקרים רבים). הוא ציין שפעולות החיסול הפכו לתחליף להישגים אסטרטגיים, ולטיפול מרגיע לדרישות בישראל לצאת למלחמה כוללת בצפון.

הפרשן לענייני צבא בעיתון "הארץ", עמוס הראל, ציין שההפצצות הנקמניות של חיזבאללה בעומק של 40 קילומטרים מהגבול הן חלק מ"משוואת נסראללה", שמנסה להבהיר לישראל שכל פעם שהיא תתקוף מטרות צבאיות או תחסל פעילים רחוק מהגבול, תגיע "תגובה מתאימה".

במאמר דומה בעיתון "הארץ", ציין הפרופסור יגיל לוי כי ספק אם מישהו בצבא הניח שחיסול "מרכז ידע" (פעיל בחיזבאללה) יתרום לביטחון תושבי הצפון, כי ישראל מחסלת בקביעות בכירים בחיזבאללה, והקצינים (הישראלים) יודעים שזה לא תורם שום תרומה (לביטחון בצפון), ושהחיסולים מספקים דלק להסלמה הבאה, ולעיתים קרובות מגדילים את הקיצוניות עם מינוי אישיות יותר קיצונית במקומו של "ההרוג". לוי ציין שמדיניות החיסולים עשויה להיות "שחרור תסכולים" בתוך הצבא הישראלי, לאור המציאות הביטחונית החדשה: "ישראל לא משיגה את מטרותיה בעזה והיא על סף סיום המלחמה עם חמאס כפי שהיא, בעוד היא נמנעת, בפועל, ממבצע בלבנון שיכול לגרור את איראן למעגל הלחימה".

המשוואה החדשה ומוכנות הצבא

חסן נסראללה איים על ישראל ב-17 ביולי, כי "החרפת התקיפות על אזרחים תגרום להתנגדות לשגר טילים ולתקוף יישובים חדשים שטרם הותקפו". ואכן חיזבאללה הרחיב השבוע את רדיוס פעולותיו לכלול יישובים חדשים. על פי העיתון "ידיעות אחרונות", בשבוע האחרון חיזבאללה תקף את ישראל 16 פעמים, 11 מההתקפות כוונו ליישובים שלא פונו, ו-5 מהן פגעו בבסיסים צבאיים. ההתקפות מתבצעות במרחק של יותר מ-5 קילומטרים מהגבול, כמו היישוב "צוריאל". העיתון ציין שהתקיפות החדשות הן חלק ממשוואה חדשה הדורשת תגובה על התקיפות הישראליות על אזרחים בלבנון, ובכך מרחיב את רצועת הביטחון בצפון.

ביחס לצבא הישראלי, אישר העיתון "מעריב" שהצבא הישראלי מאבד את מוכנותו עקב התפוררותו במהלך המלחמה הנמשכת במספר חזיתות.

העיתון "מעריב" הטיל על ההנהגה הפוליטית הישראלית את האחריות למצב בחזית הצפונית, ולגירוש כ-100 אלף תושבים מהיישובים הצפוניים.

בהקשר זה, אישר שר החינוך הישראלי יואב קיש, על פי "מעריב", כי שנת הלימודים הבאה 2024-2025 לא תיפתח בצפון ותיפתח השנה "באופן מעורפל לאור המורכבות הביטחונית בצפון" בדבריו לראשי היישובים בצפון.

זהו מצב היישובים ותושבי הצפון בישראל, שלא הועילה לו מדיניות החיסולים של הישות הכובשת, אלא הגבירה את נחישות ההתנגדות ופתחה מסלול תקיפת יישובים חדשים, והפצצת החזית הצפונית בטילים, כנקמה על מותו של המפקד שחוסל.