צחי הנגבי: היועץ לביטחון לאומי של נתניהו

כיום, צחי הנגבי נחשב לאחד האנשים הקרובים ביותר לראש ממשלת הכיבוש, בנימין נתניהו, כשהוא משמש כיועץ לביטחון לאומי שלו, כיורש אייל חולתה. הוא היה זה שנכח לצד נתניהו ברוב הפגישות הביטחוניות והצבאיות.מהן התחנות הכי חשובות בקריירה של הנגבי?

_ נולד בירושלים הכבושה בשנת 1950, למשפחה של מזרחים ואשכנזים. אמו היא גיולה כהן, שהייתה חברה בולטת במיליצית המחתרת של לח"י ב-1940 (בהנהגת יצחק שמיר), ולאחר מכן חברת כנסת מטעם הליכוד. וכן אביו, עמנואל, שהיה קצין המבצעים בלח"י.

_ הוא עבד ככתב ב"שבאב מעריב", ובזמן שהתגייס לצבא  הישראלי היה כתב עיתון במחנה. לאחר שחרורו עבד ככתב בצבא הישראלי.

_לאחר שירותו הצבאי בחיל הצנחנים למד יחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים הכבושה.

_ הוא נידון ב-1980 ל-6 חודשי מאסר על תנאי בגין הובלת תקיפה של סטודנטים פלסטינים משטחי 1948, משום שהיה אז נשיא אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית.

למרות תקרית זו, הוא הפך לנשיא התאחדות הסטודנטים בישראל בגוף מאוחר יותר באותה שנה, והמשיך בתפקיד זה עד 1982. לאחר לימודיו באוניברסיטה השיג תואר ראשון במשפטים.

_כיום הוא מתגורר בהתנחלות "מבשרת ציון", השוכנת בפאתי ירושלים הכבושה.

עבודה פוליטית

_הוא נבחר לראשונה לכנסת בבחירות 1988, ועמד בראש משרד ראש הממשלה בתקופת יצחק שמיר.

הוא שמר על כיסאו בבחירות 1992 ו-1996, ובתחילה מונה לשר הבריאות בממשלת בנימין נתניהו (ב-1996). הוא מונה לשר המשפטים בספטמבר 1996, ותיק הבריאות נמשך ממנו בנובמבר אותה שנה.

_לאחר שאהוד ברק ניצח בבחירות 1999, הוא הפסיד את תיק השרים שלו. אבל הוא חזר לממשלה כשאריאל שרון ניצח בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה בשנת 2001. הוא מונה במרץ אותה שנה לשר לאיכות הסביבה, ותיק התחבורה התווסף לתפקידיו בהמשך השנה. ב-2003 מונה לשר לביטחון פנים. בספטמבר 2003 מונה על ידי שרון לשר בלשכתו, האחראי על סוכנויות הביון הישראליות - המוסד והשב"כ - ומפקח על הסוכנות הישראלית לאנרגיה אטומית.

באוגוסט 2003 הוא הורה למשטרת ישראל לאפשר למתנחלים לבקר במסגד אל-אקצא, לאחר שמנע מהם לעשות זאת מאז ספטמבר 2000.

- כשרון נפרד להקמת מפלגת קדימה בנובמבר 2005, הוא מונה לראש הליכוד הזמני. אבל למחרת הוא הודיע ​​שגם הוא יעבור לקדימה.

לאחר שזכה במושב בבחירות 2006, כיהן כיו"ר ועדת הביטחון והחוץ של הכנסת ממאי 2006 ועד דצמבר 2010. במהלך מלחמת יולי נמתחה עליו ביקורת פומבית כאשר במהלך המלחמה נסע לביקור פרטי למשך מספר ימים. מחוץ לישראל בעת שכיהן כיו"ר הוועדה.

לאחר המלחמה הכינה הוועדה בראשותו דו"ח נרחב בעניין המלחמה, שפורסם בדצמבר 2007. הדו"ח הכיר בכשלים של צהל במהלך המלחמה, וכן מתח ביקורת קשה על החלטות ממשלתו של אהוד אולמרט.