הסתירה בהצהרות נתניהו: דילמת קבלת ההחלטות

המאמצים והקריאות להשגת הפסקת אש ברצועת עזה הסלימו, תוך אופטימיות זהירה להסכם חילופי שבויים אפשרי בין חמאס לישראל. לאור זאת, מאג'ד אלאנסרי, דובר משרד החוץ הקטארי, הזכיר כי חמאס קיבל את ההצעה להפסקת האש בחיוב וכרגע ממתין לתגובתם. לכן, מה ניתן לומר על הופעת פרטי עסקת החליפין?

חמאס אישר בעקביות את דרישתו להפסקת אש מוחלטת בעזה, כתנאי מוקדם לכל הסכם, במיוחד בנוגע לשחרור עצורים ישראלים. מנגד, נתניהו שואף להרגיע את הקהילה הישראלית ביכולתו ללכוד מחדש את השבויים במהלך המלחמה המתמשכת. אי אפשר להתעלם מכוונותיו של הכיבוש למנוע מההתנגדות הפלסטינית את קלף המיקוח המכריע הזה, העומד בקנה אחד עם הישגיו וחוסן הצבאי.

ממשלת ישראל מצדה דנה באפשרות של הפסקת אש אך טוענת כי היא לא תפסיק את הסכסוך שלה עם עזה עד לחיסול החמאס, לשחרור העצורים ויינתנו הבטחות לגבי ביטחונה העתידי של ישראל.

צריך לעצור בעמדות של נתניהו כי הוא שולח אותות סותרים לגבי הסכם החליפין. ההנחה היא שראש המוסד יצא לפריז עם הנחיות והנחיות ממנו, שכן היה מעורב ביצירת היוזמה המוצעת. התנגדותו של נתניהו ליוזמה נתפסת כטקטיקת התחמקות וניסיון לקנות עוד זמן מול משפחות השבוי. ביחס לכך חשף ערוץ 12 הישראלי פרטים על עסקת חליפין אפשרית בין חמאס לישראל. נתניהו הבהיר כי העסקה הקרובה לא תוסכם בכל מחיר, ויש לו תנאים מסוימים שאי אפשר לעבור. בערוץ סבורים כי עיקר אי ההסכמה מהצד הישראלי לא נעוצה בהכרח על מספר האסירים הביטחוניים (אסירים פלסטינים) שישוחררו, אלא על משמעותם. בנוסף, הערוץ ציין כי עסקה הכוללת שחרור של מספר רב של אסירים פלסטינים שהורשעו במעורבות בפיגועים שגרמו למותם של ישראלים תהיה מאתגרת לציבור ולפוליטיקאים.

גורם ישראלי, הבקיא בהתקדמות המשא ומתן, התייחס לעמדתו של נתניהו והביע חשש שראש הממשלה יפציר בתנועת חמאס "לחבל בהסכם". עיתון "הארץ" ציטט את הגורם האלמוני שקבע כי יש חשש שהצהרותיו האחרונות של נתניהו, שיש בהן נימה קיצונית, מטרתן לגרום לחמאס לחזק את עמדתו ולערער את ההסכם.

עמדותיהם של סמוטריץ' ובן ג'פיר בממשלה ברורות שכן הם נותנים עדיפות להמשך המלחמה ואינם מעריכים אסירים ישראלים. בנוסף, הם דוגלים ביישוב מחדש בתוך רצועת עזה. כתוצאה מכך, יתבררו עמדות המפלגות הישראליות הקיצוניות, שמטרתן לסחוט את נתניהו ולבלום כל מאמצים לסיום המלחמה. חשוב להדגיש את הפגם במוסד הישראלי, המתמודד בימים אלה עם משבר קבלת החלטות, כשנתניהו עומד בחזית. הוא מתקרב לנקודה מכרעת שבה עליו להחליט אם לבצע עסקה או לא. ממשל זה טרם קבע את עמדתו לתקופה שלאחר המלחמה, לרבות החזונות המדיניים והאסטרטגיים של הישות הישראלית בהתחשב בחוסר היכולת להשיג מטרות, בפעולה צבאית מוגבלת ובשימוש בכוח. הטענה בדבר "ניצחון מכריע" היא רטורית בלבד וחסרה ראיות מעשיות, שצבא הכיבוש הישראלי משלם את המחיר עליהן.