שר הביטחון הישראלי, איתמר בן גביר, הפציר שוב בתושבי רצועת עזה "להגר מרצון" והציע להם תמריצים כספיים לעשות זאת. הוא גם מתח ביקורת על הממשל של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, והאשים אותו במניעת מאמצים צבאיים ישראלים, מה שעורר גל של תגובה נגדית בתוך ישראל. בראיון לוול סטריט ג'ורנל טען בן ג'פיר שבמקום לתמוך באופן מלא בישראל, ביידן מספק סיוע הומניטרי ודלק לעזה, ובסופו של דבר מועיל לחמאס. הוא האמין שפעולות הממשל האמריקאי היו שונות לחלוטין אם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ היה עדיין בשלטון.
התבטאויותיו של בן ג'פיר עוררו כעס וביקורת חריפה. בני גנץ, חבר מועצת המלחמה הישראלית, הגדיר אותה כחסרת אחריות והציע לנתניהו להורות לבן גפיר להפסיק לפגוע ביחסי החוץ של ישראל. יאיר לפיד, יו"ר האופוזיציה, ראה בכך עדות לכך שלנתניהו אין שליטה על הקיצוניים בממשלתו. עיתון "הארץ" פרסם ידיעה שכותרתה "נתניהו מאפשר שוב לבן גפיר להחליש אותו", כותב המאמר דן בהצהרותיו של בן ג'פיר כלפי ראש הממשלה נתניהו, ולא ג'ו ביידן, ומדגיש את התנהגותם של אנשי ימין קיצוני כמו נתניהו ובן גפיר, וכן את יחסיהם המתוחים עם ממשל ביידן.
לנשיא האמריקני, כשהשר הישראלי (בן גפיר) רוצה שדונלד טראמפ יחזור לנשיאות ומאשים את ג'ו ביידן בהעדפת חמאס על פני סיוע לישראל, לא אכפת; נתניהו הוא זה שיצטרך להתמודד עם התגובה השלילית.
בניגוד לנקודת המבט המקובלת, "המתקפה" שהציג השר לביטחון לאומי איתמר בן גפיר בראיון המתפרסם ביום ראשון בוול סטריט ג'ורנל כוונה בעיקר לראש ממשלת ישראל, ולא לנשיא ארצות הברית. בתרחיש זה, כאשר פוליטיקאי מתועב, שרוב האמריקנים לא אוהבים אותו, מביע רצון להשבתו של דונלד טראמפ ומאשים את ג'ו ביידן בתעדוף סיוע לחמאס על פני סיוע לישראל, הנשיא האמריקני נשאר אדיש להצהרות מסוג זה.
בנימין נתניהו יהיה זה שאחראי להתייחס לתגובה השלילית לראיון. תגובה זו כוללת את העברת ההצעה לתושבי עזה, שלטענתה מבוססת על שיחות שניהל בן ג'פיר עם הפלסטינים בעזה ועם המודיעין. שוב, נתניהו מצטייר כמנהיג חלש, קורבן לסחטנות, בקריקטורה. המכתבים ששלח בן גפיר במהלך הראיון, במסגרת הקמפיין המתמשך שלו, משמחים את תומכי הימין הקיצוני שלו. הסיבה לכך היא שהימין תופס את הסיוע ההומניטרי שהעניק נתניהו לעזה, שהוא הסכים לו שוב ושוב ואף נימק כהכרחי להמשך המלחמה, ככניעה לדרישות האמריקאיות. בנוסף, חלק ניכר מהימין, ובמיוחד סיעת אל-וויגי, דוגלים בגירוש תושבי עזה והקמת התנחלויות במקומם.
האנשים האלה מאמינים שהערכים והמוסר של טראמפ מתאימים לאלה של נתניהו. עם זאת, חשוב לציין שטראמפ לעג לישראל ימים ספורים לאחר הטבח במהלך מבצע 7 תשרין, הפגין הפתעה והביע הערצה לחמאס ולמודיעין שלו. הוא התייחס גם לשר הביטחון יואב גלנט כ"אידיוט". בנוסף, יש להזכיר שטראמפ תקף ללא הרף את נתניהו מאז הפסדו בבחירות 2020.
בן גפיר ציין כי נתניהו עומד כעת בפני החלטה קריטית ועליו לקבוע את הדרך בה הוא רוצה ללכת. עם זאת, זה מדויק רק חלקית לטעון זאת, שכן נתניהו כבר עשה את בחירתו ויתעדף בעקביות את בריתותיו ואת קואליציית 64 המושבים שלו בכנסת על פני האינטרסים של האומה, 136 בני הערובה, ביטחון המדינה והעתיד
נתניהו, מבלי לציין את שמו של שר המורד, הגיב להתבטאויות בצורה קרה ופחדנית במהלך ישיבת הממשלה ביום ראשון. הוא פתח בקביעה ש"ישראל היא מדינה ריבונית" ולאחר מכן המשיך להתפאר בניסיונו הרב ובחוכמתו בניהול יחסי משרדי החוץ. לאחר אי הסכמתו עם ביידן, התייחס נתניהו ל"הקבלה הקדושה" בין מי שזוכה למחיאות כפיים בחו"ל באמירת "כן להכל" לבין אלו שמקבלים מחיאות כפיים בבית באמירת "לא להכל". הוא הדגיש את חשיבות החוכמה בהתקדמות וטען כי הוא אינו זקוק לסיוע בניווט היחסים עם ארצות הברית והקהילה הבינלאומית, שכן הוא עומד בתוקף על האינטרסים הלאומיים.
ההתרברבות שהתרחשה בתשעת החודשים הראשונים של ממשלתו הכריזה על ההפיכה השיפוטית (חאג' אל-מקוליה). בתקופה זו הוא הפחית משמעותית את מעמדה הבינלאומי של ישראל וסיכן את "האינטרסים הלאומיים" באופן שאיש מקודמיו לא עשה. נכון לעכשיו, הוא חוזר על התנהגות זו בכך שהוא מסרב להכיר בכל מעורבות של מנהיגי הרשות הפלסטינית בשלטון ברצועת עזה למחרת. התמיכה הבינלאומית שקיבלה ישראל לאחר ה-7 באוקטובר הולכת ופוחתת, ורק אדם אחד אחראי לה. הוא יכול לחוש באי-נחת בקרב האמריקאים שאולי קיוו שהטבח, ותפקידו באסון הגדול ביותר שחווה העם היהודי מאז השואה, יחוללו בו שינוי מסוים.
רעיון "הכרת הטוב" נעדר ממנו, ועליו ללמוד מארי דרעי, שמיהר להביע שבחים ותודות לבידן. דיר כתב: "אתה ואמריקה הם ממלכה חביבה. שילמת מחיר אישי ופוליטי על שעזרת לנו ועל כך נודה לך לעד. שאלוהים ישמור עליך וישמור על אמריקה"
סופר: חדר העריכה
