אילו מטרות נתניהו רוצה להשיג ממבצע רפיח?

המצב ההומניטרי והצבאי בעזה מתקדם במהירות מדי יום לאחר 131 ימים של מבצע חרבות הברזל. ההתפתחות האחרונה הייתה הכרזתו של נתניהו על מבצע צבאי ברפיח, המעידה על כך ש"ישראל" עומדת בפני דילמה אסטרטגית במלחמה בעזה. הם לא הצליחו להשיג את יעדיהם הצבאיים והפוליטיים וכעת יש להם מטרה חדשה להשיג "ניצחון מוחץ ומוחלט" כפי שקבע ראש ממשלתם. כדי להתכונן לפעולות צבאיות באזור, החל הכיבוש בהפצצות אוויר ישיר באזור רפיח. יש גם תיאום מדיני עם ארצות הברית ומצרים כדי להבטיח תמיכה פוליטית ואישור למעשיהם. הדבר מעורר תהיות לגבי מטרותיו הפוליטיות והצבאיות של הכיבוש בפלישה לעיר רפיח.

כדי לדכא את חמאס, ישראל שואפת לשמור על השליטה במעבר רפיח ובמעבר צלאח א-דין, מתוך כוונה למנוע באופן מלא את מה שהם מכנים אספקת נשק לחמאס עבור מאמצי ההתנגדות הנוכחיים שלהם.

העברת תושבי רצועת עזה לחו"ל הושלמה, שהיה המניע העיקרי מאחורי המערכה הצבאית של צבא ישראל ברצועה מאז ה-7 באוקטובר. ההתנגדות המצרית להעברת האוכלוסייה לסיני ראויה לציון, ומידע שדלף מצביע על כך שבתחילה, האוכלוסייה תועבר לחלק המערבי של הרצועה במהלך המבצע הקרקעי הקרוב.

נתניהו הכריז בתחילת הפלישה על שתי מטרות - סילוק מנהיגי התנועה ושחרור האסירים העצורים - את שתיהן לא הצליח להגשים.

צבא ישראל שואף לסיים את מה שיזם באזור הצפון והמרכז של רצועת עזה. בכוונתה לחסל את ההתנגדות הפלסטינית וטוענת לנוכחותם של ארבעה גדודים המזוהים עם תנועת חמאס בסביבה.

נתניהו שואף להגיע להישג צבאי מול יריביו הפוליטיים שעוקבים אחריו מקרוב, כמו גם הדרישות הגוברת ממשפחות האסירים. הוא גם רוצה להרגיע אותם שהכוח הצבאי הוא זה שמוביל לשחרור האסירים ולא כל אמצעי אחר. בנוסף, עליו לקחת בחשבון את צימאונו של הציבור לתגמול בעקבות סערת אל-אקצא.

השליטה בציר פילדלפיה מוצעת כפתרון לטיפול בבעיות ההברחה ושיבוש מערכת המנהרות.

 אם יושגו היעדים שנשאבו מהמבצע, נתניהו לא יצטרך להשלים את הסכם החליפין שנפתח מחדש לאחר דחייתו את הסכם פריז, ולפחות ישפר את עמדת המשא ומתן שלו בכל הסכם חדש באמצעות תהליך לחץ לכפות על התנגדות לשנות את עמדתו ולעשות ויתורים.

נתניהו נקלע למצוקה בגלל הכישלון בעזה שנגרם על ידי כוחות הכיבוש, מה שמניע אותו לברוח קדימה על ידי יציאה להרפתקה של כיבוש העיר רפיח.

אחד המכשולים שצבא ישראל מתמודד ומוגבל בהם בהחלטה על כיבוש רפיח הוא הצפיפות הגבוהה של האוכלוסייה האזרחית באזור זה. ההערכה היא שכ-1.5 מיליון בני אדם היגרו מצפון רצועת עזה ומחאן יונס כדי להתגורר כאן. מצב זה מעלה שאלות רבות לגבי מי יהיה אחראי להעברת האוכלוסייה. זה יהיה הצבא? כמו כן, עולים חששות לגבי מוכנות התשתיות באזור מאל-מואסי ועד שייח' עג'לין להכיל צפיפות אוכלוסין זו.