ראש הממשלה בנימין נתניהו מתמודד עם שלושה אתגרים: שמירה על הפופולריות שלו, טיפול בסכסוכים פנימיים וניווט בעמדה האמריקאית. נתניהו פועל להסתגל לאתגרים הללו ולטפל בהם, מתוך הכרה שדעת הקהל אינה בעדו על סמך הסקרים האחרונים. הסקרים מצביעים גם על ירידה בתמיכה בימין הקיצוני, מה שמגביר את התחרות על תפקיד ראש הממשלה. נתניהו שואף לנצל את הסכסוכים הללו לטובתו או למזער את השפעתם על עתידו הפוליטי. בנוסף, הוא שואף לנהל את הלחץ האמריקאי כדי לשמור על מעמדו הפוליטי. מאמר זה יחקור את שלושת האתגרים הללו ואת גישתו של נתניהו להתמודד איתם.
לפי סקרי דעת קהל, ראש הממשלה בנימין נתניהו מאבד תמיכה והציבור נוטה לכיוון בני גנץ. נתניהו מתמקד כיום בעסקת שבויים כדרך להחזיר את הפופולריות ולהבטיח את עתידו הפוליטי. הוא מתמודד עם לחץ לשחרר אסירים תוך ניסיון להתמודד עם האיום של חמאס.
נתניהו מנסה להונות את הציבור הישראלי ולהרחיב את התוקפנות כדי להימנע מהתמודדות עם התוצאות, להתנער מאחריות לכישלון המלחמה ולהגן על הקריירה הפוליטית שלו. הוא גם מסרב לנהל משא ומתן עם חמאס בשום פנים ואופן ומבטיח כוזב למשפחות האסירים שהוא פועל להבטחת שחרורם.
ככל שהזעם של הציבור על האסירים גובר, נתניהו נחוש לשמור על תמיכתם של בעלי בריתו מהימין הקיצוני, למרות איומיהם לסגת. הממשלה עומדת בפני נסיבות מאתגרות, במיוחד מאחר שהפסקת האש בעזה מהווה איום. השר לביטחון לאומי מהימין הקיצוני, איתמר בן ג'פיר, מתח ביקורת על ההסכם והזהיר מפני קריסת הממשלה. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הציע להצטרף לממשלה כדי להציל את הקואליציה ואת עסקת השבויים אם בן גפיר יחזור בו. חלוקות אלו מדגישות את פעולת האיזון של ראש הממשלה בין הימין הקיצוני לאופוזיציה, שכן לשניהם יש חששות משלהם. למרות מטרה משותפת במלחמה, נוצרות חילוקי דעות כיצד לנהל את ההבדלים. נתניהו מנווט אסטרטגית סכסוכים פנימיים לטובת האינטרסים שלו באמצעות ויתורים המספקים את כל הצדדים.
בנימין נתניהו מנסה לנהל את הלחץ מאמריקה על ידי שימוש בטקטיקות לקניית זמן על מנת להשיג את המטרות המשותפות של ארה"ב וישראל בהחלשה או חיסול של תנועת חמאס. הוא מנווט בין הפתרון המדיני הרצוי על ידי ארה"ב לבין הפתרון הצבאי שהוא רודף. למרות דיונים על חילוקי דעות בין ראש הממשלה לממשל האמריקני, הפערים הללו אינם משמעותיים.
הישות חווה בלבול במישור הפוליטי ובקבלת החלטות, וסובלת מעימותים בין הצדדים, ובראש הפירמידה מגיע נתניהו, המודע לחלוטין לסכסוכים הללו, מנסה להתחמק ולהזדהות עם כולם. אבל כישלון מועצת המלחמה להתפרק לאור תחילת מבצע רפיח נותר אתגר רציני המאיים על לכידות הסמכות המדינית והצבאית. מכאן השאלות כיצד יפעלו שלושת המסלולים במקביל לתהליך רפיח עם תחילתו ליישומו, וכיצד הוא ישפיע על היום שאחרי המלחמה ועל עתידו המדיני של נתניהו?
סופר: חדר העריכה
