יום ראשון 03 דצמבר , 2023 09:49

חרבות ברזל משפיעות על כלכלת ישראל

כוחות המילואים

כשהמלחמה ברצועת עזה מגיעה לסף של חודשיים, הכלכלה הישראלית עדה למצב של בלבול לנוכח המספרים הגדולים שמצטרפים לשורות המילואים, מה שמותיר עלויות גבוהות על אוצר האויב באמצעות דמי אבטלה, מה שהניע את שר האוצר לנקוט בצעדים חריפים. היא באה לידי ביטוי בתורם בצבא הישראלי, שאישר כי חלק מכוחות המילואים ישוחררו באופן מסודר על פי מנגנונים שאינם משפיעים על המאמץ המבצעי של הקרב מצד אחד, ועל המגזר הכלכלי מצד שני. לנוכח מציאות כלכלית רגישה זו, המגזין הכלכלי הישראלי "קלקליסט" סוקר מאמר המציג מספר בעיות שיש לענות עליהן ברמה הפוליטית בישראל.

מאמר כלכליסת:

ביום חמישי הסתיימו הקלות החל"ת וכרגע לא ברור אם יוארכו. הגורמים שצפויים להשפיע יותר מכל על שאלה זו, וממילא על מספר המובטלים במשק בחודשים הקרובים, הם חידוש הלחימה ובייחוד השאלה עד כמה יצליחו חמאס וחיזבאללה לשבש את החיים במרכז הארץ, כולל המסחר ומערכת החינוך.

בין ההקלות בהחלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ': קוצרה תקופת האכשרה המינימלית לקבלת דמי אבטלה מ־12 חודשי עבודה ל־6 חודשים; קוצר משך החל"ת המינימלי מ־30 יום ל־14 יום; בוטל הקיזוז של ימי חופשה מצטברים מדמי אבטלה ועוד. ההקלות יחולו על כל מי שיצא לאבטלה, כולל חל"ת, עד חמישי שעבר. באוצר כמובן מעדיפים לסיים את ההקלות ולדחוף עובדים חזרה לשוק העבודה.

נובמבר, החודש השני למלחמה, הסתיים עם 113 אלף מובטלים חדשים, יותר מפי שניים מאשר 50 אלף באוקטובר. ובסך הכל מדובר ב־163 אלף מובטלים חדשים מתחילת המלחמה. סיבה מרכזית לפער בין שני חודשי המלחמה היא הודעת שר האוצר על הקלות החל"ת ב־30 באוקטובר. בעקבותיה עלה קצב תוספת המובטלים החדשים על כ־6,000 ליום במשך שלושה שבועות. אך בשבוע שעבר ירד הקצב ל־2,700 ליום.

אבל לירידה הזו יש כמה הסתייגויות: ראשית, אלו היו ימי הפוגה. שנית, 2,700 זה עדיין קצב תוספת מובטלים גבוה כמעט פי שלושה מ־1,000 ביום בתקופה רגילה. ובנוסף קצב חזרת המובטלים לעבודה עדיין איטי מאוד. אין נתונים רשמיים, אבל ככל הידוע מדובר כרגע על כ־20 אלף איש, כלומר רק כ־13% ממובטלי המלחמה.

תופעה שמעוררות חששות כבדים בממשלה היא תהליך התרחקות של החברה הערבית משוק העבודה. זו נובעת מהדרה על ידי מעסיקים והיעדרות יזומה שלהם בשל פחד , מהשבתת חלק גדול מענף הבנייה ומהוצאת עובדים ערבים בתחום המסחר לחל"ת. לדברי בכיר בממשלה, "יש תופעה רחבה של הדרת עובדים ערבים, ואילו אצלם יש פחד גדול מהתחמשות האוכלוסייה היהודית: אנשים לוקחים חופשת מחלה ולא מגיעים. נשים עם כיסוי ראש ממזרח ירושלים פוחדות להגיע לעבודה במערב העיר, ובמוקדי השירות אנשים מסרבים לקבל שירות מבעלי מבטא ערבי". סקר תקופתי שעורך ד"ר נמרוד ניר ממכון טרומן של האוניברסיטה העברית מגלה ששיעור היהודים שסבורים שיש לפעול לצמצום הפערים הכלכליים בין יהודים לערבים צנח מ־63% באוגוסט ל־39% בנובמבר. יש תקדים מדאיג: על פי מחקר ארגון אלפנאר לקידום תעסוקה בחברה הערבית, שיעור האבטלה של גברים ערבים עלה בין 1996 ל־2005 ב־5% לעומת 2% אצל יהודים. עולא נג'מי, ממרכז גבעת חביבה לקידום חברה משותפת, מספרת שהמרכז החל לקדם סדנאות למעסיקים כיצד להחזיר עובדים ערבים.


סופר: חדר העריכה




לוח שנה