נתניהו משבש את המשא ומתן להפוגה, אז מה עם אמריקה?

נראה כי המשא ומתן להפוגה של הרמדאן בין המחנה האמריקני-ישראלי ברצועת עזה לבין חמאס לא ישיג את התוצאות הרצויות לפני ה-10 במרץ. להערכה זו תורמים מספר גורמים, ובהם הכנסת תנאים ישראלים חדשים המעידים על חוסר עניין של ממשלת נתניהו בהפסקת הפוגה המשקפת במדויק את המצב הנוכחי. בנוסף, ממשל ביידן הראה חוסר רצון בהפעלת לחץ משמעותי על בנימין נתניהו להגיע להפוגה, למרות הסיכונים הפוטנציאליים שהוא יכול להפחית באזור במהלך הרמדאן.

המשא ומתן נתקע על ידי נתניהו.

במהלך המשא ומתן, התנאים הישראליים החדשים, שלא היו חלק מהסכמי פריז, מצביעים על כך שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ובעלי בריתו עשויים להשתמש בסיוע הומניטרי במהלך הרמדאן כדי להימנע מהגעה להסכם שביתת נשק עם עזה.

כלי תקשורת בישראל דיווחו כי בנימין נתניהו הנחה את ראש המוסד דיוויד בארני לקבוע תנאים חדשים שעלולים לפגוע קשות במשא ומתן לעסקה. אז תל אביב קובעת שהיא חייבת לספק לחמאס את שמות האסירים החיים ואת מה שהוא מכנה המפתח לעסקה. גורם בכיר הבקיא בפרטי המשא ומתן אמר לערוץ 12 של ישראל: "בלי שני הקריטריונים האלה (רשימת בני ערובה חיים ו'המפתחות' לעסקה), דברים אחרים לא הגיוניים. אי אפשר לנהל משא ומתן".

חוגים ישראלים הצהירו כי תנאים אלו לא אושרו רשמית על ידי מועצת השרים או הקבינט המלחמתי. בנוסף, ערוץ 12 חשף כי גורמים בממשלת נתניהו הודיעו לה כי הצגת רשימת האסירים החיים אינה תנאי מוקדם בדיונים על הסכם החטיפה הקודם, ועלולה לגרום לעיכוב במשא ומתן.

מקורות ישראלים ציינו כי ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבדולרחמן אל תאני, פנה לראש המוסד בנוגע לתגובת ההתנגדות הפלסטינית לשני התנאים. נמסר כי חמאס מסרב למסור מידע על החוטפים הישראלים שעדיין בחיים.

לכן, ישראל, בשיתוף עם הממשל האמריקני, ממשיכה להצדיק את עמדתו של חמאס בתקשורת כגורם למבוי סתום הנוכחי במשא ומתן, תוך ציון התוצאות מהשטח כראיה.

דרמה אמריקאית.

מצד שני, נראה שהממשל האמריקאי מעלה הפקה חדשה, שבה הם יוצרים אווירה חיובית לגבי התקדמות המשא ומתן על שביתת הנשק, כדי להשיג לעצמם תועלת פנימית.

במהלך שיחה עם אתר אל-ח'נאדק, הדגיש עלי חסן מוראד, חוקר פוליטי המתמחה בעניינים אמריקאים, את הנקודות הבאות בנושא זה.

כאשר כל זכאות פנימית אמריקאית קרובה, הממשל האמריקני שואף ליצור אווירה חיובית סביב המשא ומתן על שביתת הנשק, בדומה למה שהתרחש לפני הבחירות המקדימות למפלגה הדמוקרטית במישיגן. ביקורו של עמוס הוקשטיין בלבנון עשוי להיחשב כסימן להתקדמות משמעותית במשא ומתן לשביתת הנשק. זה נעשה כדי לנצל את ההטבות האלקטורליות על ידי פיוס קבוצות הכועסות על הנשיא ביידן בשל תמיכתו בתוקפנות בעזה. למרות מינוף חזק נגד נתניהו, ביידן נרתע מלהשתמש בו מסיבות שונות. הסיבות העיקריות כוללות את תמיכתו האישית החזקה בפרויקט הציוני ורצונו להימנע מכל השלכות שליליות בתוך ארצות הברית שעלולות לנבוע מהפעלת לחץ על נתניהו, בעל השפעה משמעותית בשדולה הישראלית. לפיכך, ביידן מעדיף שהלחץ על נתניהו נובע מישראל.

בהקשר קשור, ציין מוראד כי ביקורו של בני גנץ בוושינגטון מונע בעיקר מהאינטרס האישי שלו להפגין את כשירותו וראויותו לקהילת ההתנחלויות הישראלית, תוך מיצוב עצמו כמנהיג נעלה על נתניהו. ביקור זה גם מדגיש את החשיבות של ניהול היחסים הבילטרליים בין ישות הכיבוש לבין הממשל האמריקאי. עם זאת, קיים חשש בארה"ב שמא לא תושג הפסקת אש, שעלולה להוביל להסלמה פלסטינית בירושלים ולהסלמה אזורית אפשרית בלבנון ובתימן.