המהפכות הצבעוניות של תעשיית המודיעין האמריקאית

"מהפכה צבעונית" היא אסטרטגיית מודיעין פוליטית סודית שאומצה בדרך כלל על ידי המערב, במיוחד ארצות הברית, במטרה להרחיב את השפעתה על הגבול הסינו-רוסי ובכל האזורים התואמים את המטרה העיקרית של הקמת "חגורה אחת, דרך אחת،אסטרטגיה  ועולם חדש"، לפקד ולכפות את ההגמוניה שלו ללא נוכחות של כל אופוזיציה.

הגל הראשון של הסכסוך הזה החל בברית המועצות בתחילת שנות ה-80. ארצות הברית וסין כוונו שתיהן, והקימו מדינות חסות אמריקאיות ומרכזים בגבולותיהן המשותפים. זה גם הוביל ללחץ מוגבר על מדינות ברית ורשה לשעבר, ודחף אותן לחפש שיתוף פעולה כלכלי ופוליטי חזק יותר. עם זאת, פעולות אלו החמירו בסופו של דבר את המתיחות בין ארצות הברית ואירופה מצד אחד, ורוסיה וסין מצד שני, וקירבו את העולם לעימות פוטנציאלי בין שתי המעצמות הגדולות הללו.

כשהתקשורת המערבית מציגה את ה"מהפכות" הללו כדרישות דמוקרטיות פופולריות, שבהן תושבי המדינות הללו מחפשים שיטה דמוקרטית משוחררת משליטיהן המושחתים, הדבר כרוך לעתים קרובות בשימוש בצבעים . עם זאת, המציאות שונה בתכלית מהסצנה האידיאלית והאוטופית הזו. האמת היא שארגונים מערביים לא-ממשלתיים והתקשורת ממלאים תפקיד בארגון, מימון והכשרת יחידים וקבוצות אופוזיציה. הם מנצלים את העילה של הונאת בחירות כדי ליצור אווירה ציבורית שמובילה להפגנות מסיביות הדורשות לתפקיד את המועמד המועדף עליהם לשלטון. תנועות אלו ידועות כמהפכות צבע, שכן כל אחת מהן מאמצת סיסמה הקשורה לצבע ספציפי כדי למשוך תשומת לב ציבורית. ג'ורג' סורוס נחשב למוח שמאחורי מהפכות הצבע הללו והמממן העיקרי של הקרן הלאומית לדמוקרטיה וקרן החופש האמריקאית.

משתתפי "מהפכות הצבע" מאמצים את סיסמת האגרוף, המסמלת שהם מחפשים ממשל עצמי ושליטה ביכולות המדינה שלהם, ללא תלות בהתערבות צבאית או פוליטית.

לוגו האגרוף הופיע לראשונה בכרטיס משחק המכונה Illuminati  החושף את מזימות האליטה הציונית. המשחק הזה נוצר על ידי סטיב ג'קסון בשנת 1995, שהוא חבר בארגון חשאי. בהקשר של המשחק, הוא חשף את הפרטים של הפיגוע ב-11 בספטמבר שש שנים לפני התקרית בפועל.

במהלך סקירה קצרה של המהפכות הבולטות שצפו במאה ה-21, מתברר כי הרפובליקות הסובייטיות לשעבר והמדינות הקומוניסטיות האנטי-מערביות חוו את רובן. יש לציין כי המהפכה הכתומה התרחשה באוקראינה, מהפכת הארגמן בטיבט ומהפכת הוורדים בגאורגיה. לאחר מכן, תנועות מהפכניות אלו התפשטו למדינות ערב בשנת 2010, החלו בתוניסיה והגיעו בסופו של דבר למצרים, והביאו לנפילת משטרו של הנשיא לשעבר חוסני מובארק. סוריה ולוב נתקלו גם בניסיונות להפיל את מנהיגיהן בהתאמה, הנשיא בשאר אל-אסד ולוב. בינתיים, תימן, המכונה "האביב הערבי", התאפיינה בהרס רב, כאוס מוחלט וחוסר יכולת להשיג את התוצאות הרצויות.

באוקטובר 2019, לבנון ועיראק ראו את הופעתן של מהפכות ססגוניות, שלכל אחת מהן כותרות וסיסמאות מובהקות, שהתמקדו בעיקר במאבק בשחיתות, בהתנגדות לתנאים הכלכליים-חברתיים השוררים, והפלת המשטר הקיים.

בתחילת 2014, ארגון אמריקאי הדליף מסמך סודי מסוכן שחשף את האמת על "האביב הערבי". הוא חשף את מעורבותם של הבית הלבן וצוות המודיעין האמריקני באירועים שהתרחשו במדינות ערב. מסמך זה אישר שהתנועות לא היו ספונטניות, אלא חלק מפרויקט שיטתי של הממשל האמריקאי לעיצוב מחדש של המזרח התיכון. לכן, ניתן להסיק שהתמיכה שנתנה הממשל האמריקאי למהפכות הערביות לא הייתה צירוף מקרים בלבד.

בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר 2001, והפלישה הלא מוצלחת שלאחר מכן לעיראק ב-2004, הגיעה ארצות הברית להבנה שהשתתפות במלחמות ישירות תוביל לנפגעים חומריים ואנושיים כאחד.