בעיית שמונים שנה: החורבן השלישי של ישראל

"הקשר השמונים" מעמיק עבור הפקידים והפרשנים של ישות הכיבוש، זה האחרון, לאור המשבר הפנימי הגדול ביותר המעמיד אותו על סף התנגשות עקובה מדם בהיריבים, אינו יכול להמשיך לאור כל הסתירות והבעיות הללו. הקרע הולך ומתרחב מאז סוף 2022 עם הגעת הימין הקיצוני לשלטון ועם התוכניות שהוא נושא לביצוע הפיכות בתוך "המוסדות" השונים, בנוסף לירידה בתחושת השייכות והביטחון של הדור היהודי החדש, על פי סקרים אחרונים המצביעים על כך ש-54% מאלה המבקשים להגר בשל היעדר אופק בישות זו. שלא לדבר על סדרת הכשלים בסכסוך עם ציר ההתנגדות בחזיתות שונות, בעיקר בדרום ובצפון, בנוסף לעליית ההתנגדות בירושלים ובגדה המערבית, לביצוע פעולות בעומק העורף ולאור כישלון הניסיונות לעקור. האם כל המשברים האלה מתרחשים؟.

במשבר הפנימי הנוכחי, מדיניותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש הממשלה לשעבר הוותיק ביותר (12 שנים), שחזר לאחר בחירות 2022, היא עלייתם של קבוצות ומפלגות דתיות קיצוניות שרוצות לצייר את הישות ברעיונות דתיים. זאת בתמורה לירידה במפלגות החילוניות. האחרון רואה עלייה זו כאיום על זהות הישות הישראלית, מה שמכונה "מוסדותיה" ו"הדמוקרטיה", היוצרת קונפליקט אידיאולוגי ובכך מבשר על תחילת ההתפוררות והקריסה. בנאום, אייתוללה עלי ח'אמנאי כי "יש ביפולריות חדה בכל הישות הכוזבת".

לפני שהעימות הזה הגיע לנקודת "התנגשות הרחובות", הוא הופיע במשבר הבחירות שקדם להיווצרותן של שתי הממשלות האחרונות: ממשלת נפתלי בנט-יאיר לפיד (שלא שרדה עד תום כהונתה) וממשלת נתניהו הנוכחית. הכיבוש חזר על הבחירות ולא הצליח להרכיב ממשלה במשך כ-4 שנה, בשל חילוקי דעות בגושים פוליטיים ומפלגתיים וחוסר עקביות של המרכיבים. זו הייתה הסיבה העיקרית לפירוק ממשלת בנט-לפיד לאחר שנה וחצי של שלטון.

משקיפים והיסטוריונים של הכיבוש משווים תרחיש זה לזה שהתרחש בימי "חורבן בית שני" והתפוררות "המדינה העברית" בשנת 70 לספירה בשל שנאה ועליית המגמה הדתית הקיצונית והסכסוכים הפנימיים, כמו גם גורמים חיצוניים, וכאן מה שמכונה "המדינה" לא החזיקה מעמד במשך 80 שנה. את הדמיון בין האירועים פנה ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד ברק במאמר בעיתון "ידיעות אחרונות" בתאריך 8/5/2022. "זה לא טרור, לא הפלסטינים, לא חיזבאללה", אמר, "וגם לא איראן גרעינית, שהאויב המסוכן ביותר הוא הקרע הפנימי, ההסתה, חוסר הסובלנות והפילוג. אותה שנאה חופשית היא שגרמה לחורבן העולם הקודם של היהודים על פי הסיפורים שירש.

עוד מוזכר כי "מדינה עברית" ניסתה לעלות אך לא שרדה במשך 80 שנה והתפרקה בשנת 587 לפנה"ס. התוצאה של שתי ההתנסויות הללו הולידה את "מכלול העשור השמיני" של התנועה הציונית. התסביך והדאגות הללו עלו כי "ישראל" הכובשת את השטח הכבוש של פלסטין תמשיך להתקיים עד אשר "תחגוג" את יום השנה לכיבוש זה של שנת השמונים, באמצעות דברי פקידים.

"ברק" ממשיך במאמר הנ"ל כי "הפרויקט הציוני הוא הניסיון השלישי בהיסטוריה... הגענו לעשור השמיני כאובססיביים, תוך התעלמות בוטה מאזהרותיו של התלמוד, האצה את הסוף והתמכרות לשנאה חופשית".

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט אמר כי ישראל עומדת בפני מבחן אמיתי והיא עדה למצב חסר תקדים המתקרב לקריסה ועומד בפני צומת דרכים היסטורי. "ישראל התפוררה פעמיים בעבר בגלל סכסוכים פנימיים, ואנחנו חיים כיום בעידן השלישי, לקראת העשור השמיני, וכולנו עומדים בפני מבחן אמיתי".

העיתונאי ארי שפיט ציין כי "הישראלים הפכו לאויב הגדול ביותר שלהם בעשור השמיני לעצמאותה של המדינה היהודית, וניתן להתמודד עם אתגרים ביטחוניים, אבל אי אפשר להתגבר על התפוררות הזהות".

מאז 2017, ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, הצהיר כי "ההיסטוריה מלמדת שהיהודים לא חיו יותר מ-80 שנה". באשר לנשיא "הכנסת" לשעבר אברהם בורג, הוא כתב במאמר בעיתון האמריקאי "וושינגטון פוסט" כי "ישראל נמצאת בשערי סוף החלום הציוני, והיא בדרך לחורבן".

ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, מצדו, הביע את ההרס הפנימי בהצהרתו כי "למרות שיש דיבורים רבים על האיומים הגדולים המרחפים מעל ישראל, האיום הגדול ביותר הוא עלינו הישראלים, דרך הופעתו של מנגנון ההשמדה העצמית שהושלם בשנים האחרונות, שישראל הורסת את עצמה".