לבנון ועזה חורטים בתודעה הישראלית הרס

לאחר יותר מ-220 ימים מאז פרוץ מלחמת טופאן אל-אקסה, ובזמן שהיישות ממשיכה לחפש לפתוח מערכות חדשות בתואנה להשגת "ניצחון מוחלט " שטוען נתניהו, נראה בבירור כישלון המלחמה הישראלית ברצועת עזה בהשגת מטרותיה ותועלתה וכן בשחרור רוב השבויים.

היישות סובלת ממשברים פנימיים הכוללים את המשבר הכלכלי, הגירה הפוכה, הפגנות ועלייה במספר ההרוגים הישראלים, והכישלון בהרתעת חיזבאללה בחזית הצפונית עם הגברת פעולותיו בימים האחרונים ושימושו בטקטיקות ושיטות חדשות בנשק וסוגי המטרות. הדבר הוביל לקונצנזוס ישראלי לגבי הכישלון בהערכת תוצאות המלחמה. נרשמו ניתוחים והצהרות רבים שהצביעו על הכישלון הישראלי במלחמה זו והקושי בהשגת מטרותיה.

הכישלונות המרכזיים בעזה:

    היעדר תכנית ל"יום שאחרי": אין ליישות עד כה שום תפיסה לגבי תכנית אסטרטגית לפתרון בעזה. בהקשר זה, מכון ון ליר הישראלי אמר כי "מטרת חיסול חמאס ושלטונה בעזה באמצעים צבאיים אינה אפשרית. למעשה, לישראל אין פתרון אמיתי לבעיה של עזה; ואין לה תכנית ליום שאחרי, מלבד סיסמאות ריקות הקוראות להקמת כוח חלופי שישלוט בעזה במקום חמאס". כמו כן, אמרה ערוץ 12 בהקשר זה כי "העיוורון הפוליטי שממנו סובלת ממשלת נתניהו במהלך כל המלחמה, ובמיוחד עכשיו, לאחר שנפלה בידיו של בן גביר וסמוטריץ', שמונעים הגעה לפתרון מדיני בעזה, גורם לישראל לטבוע בבוץ העזתי".

    בידוד בינלאומי: מלחמה זו גרמה לבידוד בינלאומי של היישות, בנוסף למתיחות ביחסיה עם בעלי בריתה, במיוחד ארצות הברית. ערוץ 12 הישראלי דיווח כי "כל מדינות העולם התרחקו מאיתנו, אפילו ארצות הברית, עמוד השדרה של ישראל, עומדת למנוע ממנה להשתמש בנשק שלה, מה שיחשוף את האחרונה לסכנה קיומית אמיתית".

    חוסר אופק זמנים וביטחוני נוכח הכישלון בהכרעה הצבאית: העיתון "ידיעות אחרונות" כתב מאמר תחת הכותרת "הצבא הישראלי מבקר את הממשלה נוכח הכישלון בהכרעת המלחמה בעזה" ומדבר על מתיחות בין הממשלה לצבא בישראל על רקע המשך המלחמה "בצל הכישלון בהכרעתה".

    הכישלון המהותי רחב ההיקף: מלחמה זו היוותה את האסון הגדול ביותר עבור היישות. שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, כתב בציוץ ב-"X": "כאשר הכישלון במלחמה רחב היקף ומהותי כל כך, הצעד הנחוץ והמידי הוא להחליף את ראש הממשלה שנכשל". הוא הוסיף, "הכישלון המהותי ב-7 באוקטובר והכישלון המהותי בניהול המלחמה מאז ועד עכשיו, נכונים כפליים. אך כישלון זה אינו רק באחריותכם, אלא גם באחריות גנץ, ראש המטה הכללי ובכירי הפיקוד שתכננו והובילו את המהלך הצבאי. עליהם גם לשאת באחריות ולהתפטר מיד".

    כישלון בניהול המלחמה: הגנרל והפרשן הצבאי הישראלי, "יצחק בריק", סבור כי כישלון ראש המטה הכללי בניהול המלחמה והיעדר תכניות מלחמה הן בהגנה והן בהתקפה יביאו ל"קריסת הצבא, הכלכלה, היחסים הבינלאומיים והחברה בישראל".

הכישלון בהחזית הצפונית עם חיזבאללה:

ישראל לא הצליחה למנוע מחיזבאללה להכות בערים, כפרים ומתקנים של הכיבוש בצפון. חיזבאללה השתמש בנשק מתקדם והפתעות טקטיות בשדה הקרב. בימים האחרונים חיזבאללה השתמש בטקטיקות שונות ובשיטות חדשות בהתקפותיו על מטרות צבאיות, כמו השימוש הראשון במל"ט חמוש בטיל "S-5", טיל אוויר-קרקע, ופגיעה בבסיס צבאי ישראלי מערבית לעיר טבריה במרחק כ-35 ק"מ מהגבול עם לבנון, לאחר שטווח ההתקפות היה עד 20 ק"מ מאז תחילת המערכה, ופגיעה בכדור הפיקוח האסטרטגי "SKYDEW" בבסיס אילניה בצפון ישראל. ניתן לומר, כי בעקבות מהלכים אלה חיזבאללה שולט במהלך העניינים בחזית הצפונית. לפי קצין במילואים ב"צבא" הכיבוש, "חיזבאללה חורט בתודעה הישראלית הרס".

בנוסף לכל זאת, היישות סובלת ממשברים פנימיים הכוללים את המשבר הכלכלי, הגירה הפוכה, הפגנות ועלייה במספר ההרוגים הישראלים והפיצול הפנימי בחברה הישראלית לאחר התמשכות המלחמה, וכן קרע ברור בתוך הממשלה בין מנהיגי הפוליטיקה והצבא.

לסיכום, עיתונאי הארץ עמוס הראל סיכם את מצב היישות באומרו: "השנה הזו הייתה הקשה והעגומה ביותר בתולדות ישראל. עלינו לחוש עצב ולדרוש שינוי".