מעריב: זו ההזדמנות היחידה לנורמליזציה בין סעודיה לישראל

נורמליזציה בין ישראל לסעודיה מהווה חלק מחזון "היום הבא" האמריקאי, הכולל גם הסכם הגנה אמריקאי-סעודי. אף על פי שהמכשולים להשגת הסכם זה עדיין קיימים, עיתון מעריב סבור כי הסיכויים להגיע להסכם אם ינצח הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בבחירות הנשיאותיות יהיו כמעט אפסיים. הוא שאל: "איך טראמפ יוכל להבטיח תמיכה של לפחות 15 דמוקרטים בהסכם?". נאמר: "אם הם לא ינצלו את ההזדמנות עכשיו, ההזדמנות עלולה ללכת לאיבוד לנצח".

באחרונה, היה טענה גוברת כי דונלד טראמפ יהיה זה שיביא להסכם ההגנה האזורי עם סעודיה, אך המציאות המורכבת מצביעה על ההפך.

"כדי להגיע להסכם הגנה בין סעודיה לארה"ב, נדרשת אישור הסנאט על פי החוקה האמריקאית. המשימה הזו אינה פשוטה ודורשת רוב של 67 חברים בסנאט.

ממשל ג'ו ביידן עובד קשה לקשור את סעודיה לארה"ב. הסיבה לכך נעוצה באירועים שהתרחשו לאחר שביידן העליב את נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן בעקבות רצח העיתונאי חשוקג'י. לאחר פרסום פרטי הרצח, אמר ביידן לעולם שהוא נזף באביו של בן סלמאן, מה שנחשב לעלבון גדול לבן סלמאן, במיוחד ביחס למנטליות הבדואית.

התגובה הסעודית לא איחרה לבוא, וכללה הקטנת ייצור הנפט, מה שהוביל לעליית מחירי הדלק בארה"ב בספטמבר, לפני בחירות האמצע של 2022. במקומות מסוימים עלה מחיר הגלון מעל 8 דולר, מה שפגע בביידן בבחירות האמצע והוביל להפסד בית הנבחרים.

ביידן, הרוצה לפייס את הבסיס הפרוגרסיבי עם עסקת הגרין ניו דיל, אינו מוכן להגדיל את חיפושי והפקת הנפט באלסקה מצד אחד, אך הקמפיין הוויראלי שהציף את תחנות הדלק, עם מדבקת ביידן והכיתוב "עשיתי את זה!" והאצבע המורה לכיוון מחיר הדלק, עושה את שלו.

הפתרון שנמצא היה ללכת לסעודים ולהתפייס. המחיר לחידוש הברית עם הממלכה היה הסכם הגנה גרעינית ואזרחית. לשם כך נדרשים 67 קולות בסנאט - אתגר קשה כשיש התנגדות בתוך המפלגה הדמוקרטית.

הצורך באישור הסנאט להסכם הגנה עם סעודיה הוא קריטי, ומשמעותו שיש להשיג תמיכה רחבה מאוד, גם מחוץ לקצוות. התהליך המורכב הזה דורש גיוס תמיכה הן מצד הדמוקרטים, שיש להם כיום 51 חברים בסנאט (כולל פרוגרסיבים כמו סנדרס ואחרים, שככל הנראה לא יצביעו בעד החוק) והרפובליקנים, דבר שלא תמיד קל להשיג במציאות הפוליטית הנוכחית.

מוביל המהלך לצירוף חברים רפובליקנים לסנאט הוא הסנאטור הוותיק לינדסי גרהאם, שהיה מעורב בעסקה מאז הקמתה ולפני אירועי 7 באוקטובר. גם לאחר תחילת הלחימה, בסדרה של ביקורים באזור, כולל מעברים בין מדינות המפרץ, מצרים וישראל, נגע גרהאם באפשרות לקדם את העסקה, וצייץ כי "לישראל יש חלון הזדמנויות עד יוני 2024 לסגור עסקת נורמליזציה".

אלה שמפגינים עניין רב בהשלמת המהלך הם ידידינו האוונגליסטים, במיוחד הכומר האוונגליסטי ג'וני מור. מור, שסייע בעבר להביא את בחריין להסכמי אברהם, הוא חבר אישי של מוחמד בן סלמאן. מערכת היחסים הקרובה הזו הובילה לרעיון לשלב את ישראל כחלק מחבילה רחבה יותר שתאפשר לרפובליקנים להצביע למה שניתן לראות כהישג פוליטי משמעותי לנשיא ביידן.

שילוב ישראל בהסכם אינו רק צעד טקטי, אלא צעד אסטרטגי, משום שהוא מחזק את הקשרים בין המדינות ומעצים את ההשפעה האמריקאית באזור. תמיכה מצד הקהילה האוונגליסטית, שלה השפעה פוליטית נרחבת בארה"ב, יכולה להיות גורם מכריע בהשגת ההסכם.

המהלך הדיפלומטי הזה אינו רק ניסיון לחזק את השלום במזרח התיכון, אלא גם לשפר את מעמדו הפוליטי של ביידן ולהראות יכולת לשיתוף פעולה בין המפלגות. על ידי שילוב ישראל בחבילה הרחבה, ניתן להגדיל את סיכויי התמיכה הרפובליקנית הרחבה בהסכם. זאת משום שהרפובליקנים יכולים להציג את ההסכם כהישג פוליטי שיחזק את ביטחון ישראל, דבר בעל ערך רב לבוחריהם. ההישג הפוליטי האדיר הזה יכול לסייע לביידן ברמה הפוליטית המקומית ולחזק את היחסים הבינלאומיים של ארה"ב.

כפי שמתברר, רבים מהשחקנים במפלגה הרפובליקנית, כולל הסנאטור גרהאם, הכומר מור וחתנו של הנשיא לשעבר קושנר, טענו כי טראמפ הוא היחיד שיכול לטעון שההסכם הסעודי היה השלמה לצעדו בהסכמי אברהם ובכך לאפשר לחברי הסנאט הרפובליקנים להצביע בעד הצעתו של ביידן.

לעומת זאת, אם ההסכם ימתין לניצחון של טראמפ, יהיו בסנאט 52 חברים רפובליקנים. השאלה היא, איך יוכל להבטיח תמיכה של לפחות 15 דמוקרטים נוספים להסכם, כפי שנדרש על פי החוקה? הסיכויים לכך נמוכים מאוד. לכן, הסיכויים להגיע להסכם בתקופת טראמפ כמעט אפסיים.

אם ביידן ינצח בבחירות, האתגר הפוליטי לא יפחת. עם התקרבות הבחירות, לא יהיה לו אותו דחף פוליטי לקדם את ההסכם עם סעודיה. מצד שני, גם טראמפ לא יצטרך ללחוץ לקידום ההסכם אם יפסיד שוב בבחירות. ולכן, ההזדמנות להגיע להסכם נמצאת בחלון הזמן הנוכחי. כל הכוכבים מסתדרים כעת, והחלון נסגר במהירות. אם לא ינצלו את ההזדמנות כעת, ההזדמנות עלולה ללכת לאיבוד לנצח.

לסיכום, התהליכים הפוליטיים המורכבים והמציאות הפוליטית הנוכחית מצביעים על כך שהסכם ההגנה עם סעודיה תלוי יותר בביידן מאשר בטראמפ. ההזדמנות היא כאן ועכשיו, וכל דיבור על כך שטראמפ יהיה זה שיביא את ההסכם אינו אלא משאלת לב פוליטית.