יום חמישי 04 יולי , 2024 08:44

מה יקרה אם חיפה תותקף בקרוב על ידי חיזבאללה?

חיפה הייתה נתונה למספר רב של התקפות במהלך המלחמות הקודמות, האחרונה שבהן הוכרזה על ידי החות'ים בשיתוף עם העיראקים, והמתקפות שביצע חיזבאללה בשנת 2006. לאור ההתפתחויות האחרונות שנכפות על חזיתות התמיכה, במיוחד לאחר שחיפה נחשפה אווירית וחדירה ביטחונית, בעקבות סרטון "הדוכיפת", גוברות הקריאות לנקוט אמצעי מניעה, בעוד שהממשלה הישראלית השקועה בעזה לא יכולה לעשות הרבה "לנטרול האיום".

חיפה נחשבת לאחת האזורים החיוניים ביותר. בנוסף לכך שהיא מכילה את הנמל הימי הגדול ביותר (לצד אשדוד ואילת), היא כוללת מתקנים נפטיים, צבאיים וכלכליים, מה שהופך את פגיעתה לאסון חמור על הביטחון הלאומי הישראלי בנוסף להפסדים האנושיים העצומים.

לאחר פרסום הסרטון, אמר ראש העיר יונה יהב: "אני דורש מהממשלה להכין תוכנית להגנה כוללת על חיפה ולמצוא פתרון צבאי כדי להסיר את האיום מהצפון". הוא תהה "מדוע מאז תחילת המלחמה לא טרחו הרמטכ"ל והפיקוד העליון של צה"ל לבקר בחיפה ולהקשיב להנהלת העירייה על צורכינו ופעילות צה"ל להגנה על מאות אלפי תושבי חיפה במידה המירבית". הוא הוסיף "הסרטון מעלה איומים נוספים נגד חיפה, שיש לטפל בהם במהירות האפשרית".

המל"ט תיעד מחסני אוניות, מבנה בבסיס ימי, מבנים השייכים ליחידות עילית, רציפים, טילים התקפיים וספינת סיוע. בנוסף, תיעד המל"ט מתקנים של רפאל, כולל כיפת ברזל, מחסני מנועי טילים, קטפולטות לדודים ורדאר, ומתקנים אזרחיים כמו שכונות מגורים ומרכזים מסחריים.

העירייה מציינת כי לאחר "מלחמת לבנון השנייה" כמה בתי חולים בנו מרחבים תת-קרקעיים כהיערכות למלחמה עתידית, שיוכנו להעברת אלפי פצועים. אך חששה נובע ממקום אחר גם: המפרץ. חבר עירייה אחד אמר לפי העיתון ידיעות אחרונות "אבל אזור מפרץ חיפה ובתי הזיקוק גורמים לדאגה רבה, כאשר העירייה והפיקוד העורפי מתקשים למצוא פתרונות לנושא... אני לא ישן טוב".

במהלך 34 ימים במלחמת לבנון השנייה, נורו 300 רקטות על העיר חיפה בלבד, לפי הסטטיסטיקה הישראלית. נהרגו 14 מתושבי המקום ונפצעו 23 נוספים וכ-500 בתים נהרסו. תמונה זו הייתה חקוקה בזכרון התושבים במשך 17 השנים האחרונות. אבל עם התגברות הסכנה להתרחבות המלחמה, המצב נהיה גרוע יותר עבורם, במיוחד כאשר לחיזבאללה יש ארסנל גדול ומדויק יותר, והמטרה שהוא מתכוון להרוס הוא יכול לעשות זאת, עם יתרון מיקומו האסטרטגי הקרוב לגבול, בניגוד לשאר חזיתות התמיכה.

מנגד, הביעה ראשת איגוד ערים להגנת הסביבה במפרץ חיפה, סרית גולן שטיינברג, את חששה מהתרחבות המלחמה, ואמרה שהיא "מודאגת מכך שהפיקוד העורפי לא באמת מוכן להתמודד עם ירי הרקטות והנזקים שעלולים להיגרם למפעלי הפטרוכימיה". היא הוסיפה "אני מזכירה לכם שעד כה, למרות הדרישות החוזרות ונשנות, לא ביצעה המדינה סקר סיכונים למפרץ חיפה למצבי חירום, ולכן כל הערכת מצב שנעשית לתרחישי חומרים מסוכנים לא מאפשרת באמת מסקנות מיטביות בנוגע למרכזים האוכלוסייה הקרובים למפעלים".

העיתונאי דורון סולומון בידיעות אחרונות מתאר תרחיש איך ייראו חיפה והמפרץ במקרה של מלחמה עם חיזבאללה: "לישראל יהיו מאות הרוגים ואלפי פצועים והפסקות חשמל ממושכות. צפויות בעיות בתקשורת ומחסור בדלק. 60-70% מהעובדים לא יגיעו לעבודה, כולל נהגי משאיות לאספקה בסיסית ומזון, עובדי בניין לשיקום מבנים, אנשי סגל והצוותים הרפואיים".

הוא הוסיף "אם ב-2006 ראינו כלי רכב שרופים לאחר פגיעתם, צריך לצפות לנזקים למאגרי חומרים מסוכנים ושריפות במתקני הפטרוכימיה כמו מיכלי גז. מערכות ההגנה יתרכזו בהגנה על המתקנים הצבאיים ולא יצליחו למנוע את הנזקים לכל הרקטות".


סופר: חדר העריכה




לוח שנה