יום רביעי 24 יולי , 2024 09:02

הארץ: תקיפת תימן היא הצלחה טקטית שחושפת כישלון אסטרטגי

בנימין נתניהו

בהתייחסות לתקיפת ישראל בהודיידה, תיאר עיתון "הארץ" את המכה כ"כישלון אסטרטגי". בדו"ח שפורסם נכתב כי "הכחדת משגרי הטילים, מפעילי המזל"טים והארסנלים ארוכי הטווח אינה אפשרית מהאוויר או במהלך קרקעי קצר יחסית".

המאמר:

אין דבר שמרים את המורל הלאומי הכפוף כמו תמונות של מטרה אויבת רחוקה בוערת. טווח תקיפה של ארבע ספרות וחץ ארוך על המפה. כתבים צבאיים באולפנים מדברים על "התקיפה הרחוקה ביותר שביצעה חיל האוויר אי פעם". יחידת דובר צה"ל מפרסמת תמונות של מטוסי קרב ממריאים וגנרלים מתכנסים לישיבת חירום. ובסוף ההודעה, נמסר כי "כל הטייסים שלנו חזרו בשלום".

התקיפה האווירית ביום שבת על נמל הודיידה בתימן סימנה את כל הפרמטרים. רק 36 שעות לאחר שמל"ט חות'י בתכנון איראני פגע בתל אביב, הרג אזרח אחד ופצע שמונה, ישראל הגיבה במטען נפץ פי מאה. צה"ל עדיין יכול לבצע זאת. זה לא צה"ל של ה-7 באוקטובר, שהופתע מההגנות שלו והחיילים בגבול הוצפו. זהו צה"ל של מודיעין מדויק וביצוע מרשים.

מי אכפת אם זו לא באמת הייתה התקיפה הרחוקה ביותר (בפועל הייתה זו התקיפה על מפקדת אש"ף בתוניס, במרחק 2300 ק"מ, או 1430 מיילים, בשנת 1985) והתמונות של מטוסי ה-F-15 היו למעשה של מטוס שנוחת ממשימה אחרת.

היכולת של ישראל לבצע תקיפות ארוכות טווח בכל רחבי המרחב האווירי הנתון במחלוקת במזרח התיכון היא לא משהו שמדינה כלשהי יכולה לקחת כמובן מאליו. השילוב בין מודיעין, לוחמה אלקטרונית, תדלוק אווירי וזמינות של מספר רב של מטוסים וטייסים המוכשרים והניסיון למשימות אלו הוא תוצאה של עשורים של השקעה ותכנון לטווח ארוך.

במונחים של מדדים מבצעיים, נראה שהתקיפה בהודיידה הייתה קרובה להצלחה טקטית.

אבל אלה יכולות שיש לישראל כבר יותר מארבעה עשורים. השאלה האסטרטגית היא האם ישראל משתמשת בהן בחוכמה, וכיצד היא גורמת להן לשפר את ביטחונה?

מבצע "זרוע ארוכה" הושק לאחר שהחות'ים חצו קו אדום מוקדם בבוקר יום שישי. במהלך תשעת החודשים האחרונים, הם שיגרו כ-220 רקטות לעבר ישראל: מל"טים, טילים בליסטיים וטילי שיוט.

המל"ט שפגע בתל אביב היה הסלמה, ולא רק כי הוא הגיע לבירה הראשית של ישראל.

כל עוד אילת הייתה המרחק המרבי מהחות'ים, האיום היה יותר בר-ריסון. כעת, לאחר שהוכיחו כי יש להם מל"טים בעלי טווח ארוך בהרבה, המסוגלים לבצע מסלול ארוך מעל מצרים והים התיכון, הם יכולים לטעון כי יפגעו בכל יעד בתוך ישראל ולעשות זאת מכיוונים שונים.

עד כה, הם לא הצליחו להרתיע את החות'ים. האם הטקטיקה של ישראל להטיל מחיר כבד יותר תהיה מוצלחת יותר? אולי, אבל גם אם כן, לחות'ים תהיה עדיין היכולת לפגוע בכל רחבי ישראל, והם הראו שהם מוכנים לעשות זאת.

כפי שגילתה ישראל בסדרת מסעותיה נגד חמאס בעזה ובמלחמת לבנון השנייה נגד חיזבאללה בשנת 2006, הכחדת משגרי הטילים, מפעילי המל"טים והארסנלים ארוכי הטווח - במאות מיקומים, המסתתרים תחת תשתיות אזרחיות ובתים - אינה אפשרית מהאוויר או במהלך קרקעי קצר יחסית.

צה"ל היה צריך להיכנס לעזה ולהרוס את רוב רובה כדי לשלול מחמאס את היכולות הללו. אין לה את המשאבים הלוגיסטיים להעביר את הדיוויזיות המשוריינות שלה באוויר גם לתימן.

אולי עזה כבר לא מהווה פלטפורמת שיגור לשליחי איראן, אך היא שילמה מחיר כבד ועדיין לאיראן יש את היכולות הללו בלבנון ובתימן. זהו כישלון אסטרטגי של ישראל באופן כללי, ובמיוחד של דוקטרינת ראש הממשלה בנימין נתניהו המתמקדת באיום הגרעין האיראני תוך עיכוב המאמצים לריסונו באמצעות הסכמי נשק. הוא אף עודד את ארצות הברית, אז הנשיא דונלד טראמפ, לפרוש מהסכם הגרעין - שלמרות כל פגמיו, נועד לעשות בדיוק את זה. במקביל, התעלם נתניהו מהדעה הרווחת בתוך הממסד הביטחוני הישראלי כי יש צורך להתמקד יותר בשליחים אלה.

כעת ישראל מתמודדת עם תוכנית גרעין איראנית מחודשת, קרובה מתמיד ליכולת חימוש, והיא מוקפת בשליחים איראנים בעלי יכולות טילים ומל"טים גדולות.

גורמים ישראליים הדגישו בעקבות תקיפת הודיידה כי מדובר באיתות לכך שישראל יכולה לתקוף גם מטרות איראניות קרובות יותר לישראל. אבל איראן כבר יודעת זאת. זו הסיבה שהיא אפשרה לשליחיה - להרתיע את ישראל מלעשות זאת.


מקור: הארץ

סופר: חדר העריכה




לוח שנה