יום רביעי 13 מרְס , 2024 10:44

מלחמת מידע: מאמץ ישראלי שיטתי לנצח בקרב הנרטיבי

מאז 7 באוקטובר 2023, ישראל מעורבת במלחמה לצד פעולותיה הצבאיות. במלחמה זו היא גרמה למותם של למעלה מ-30 אלף אזרחים פלסטינים. מטרת המלחמה הזו היא לתמרן את דעת הקהל העולמית ולערער את הלגיטימיות של פעולותיה. כדי להשיג מטרה זו, יישמה ישראל אסטרטגיה מכוונת ושיטתית לשליטה הן במדיה החברתית והן במערכת המדיה. האסטרטגיה הזו נועדה ליצור נרטיב שמצדיק את מעשי הטבח שהיא מבצעת, שקשה יותר ויותר להתעלם מהם ככל שהמשבר ההומניטרי מחמיר.

מאחר שהעניין הפלסטיני הועבר לזירה הבינלאומית והמלחמה הישראלית ברצועת עזה כבר לא נמצאת במוקד, יחד עם התביעה של דרום אפריקה בפני בית הדין הבינלאומי, הישות הכובשת נאלצה לפנות לשיטות חלופיות של "הגנה" "בעקיפין. כתוצאה מכך, התמקדתי בפיתוח והכנת מדיה חברתית למטרה זו מאז 2008.

אלסנדרו אקורסי, מבכירי האנליסטים הטכנולוגיים והקונפליקטים בקבוצת המשבר של ארצות הברית, מדגיש כי ישראל ותומכיה פרסמו תמונות שלטענתם הן מה-7 באוקטובר. תמונות אלו שותפו עם הקהל המערבי באמצעות סרטוני פרסום בתשלום ביוטיוב וב-X (שנודע בעבר כ-Twitter), וכן במשחקי וידאו מודרכים ובסרטים בני 45 דקות המוצגים לקהלים ספציפיים בוושינגטון הבירה ובהוליווד. המטרה מאחורי הפעולות הללו לא הייתה רק ליידע אנשים על אירועי ה-7 באוקטובר. במקום זאת, הממשלה השתמשה בפרסומות כדי להצהיר על זכותה להגן על אנשיה והציעה בעדינות שהפיגועים מצדיקים חיפוש נקמה.

לפני כמעט עשר שנים החל המשרד הישראלי לנושאים אסטרטגיים לעקוב אחר קבוצה של משפיעים וארגונים פרו-ישראליים בתגובה לתנועת החרם, ההסרה והסנקציות שהובילו פלסטינים ומבקרים אחרים של הכיבוש. על פי דיווח של מגזין Foreign Policy, המאמצים הללו כללו טקטיקות הטעיה וקמפיינים מתואמים שנראו כאילו הם מגיעים מתנועות עממיות.

במהלך מלחמת 2021, הצבא הישראלי ניהל קמפיין חשאי ברשתות החברתיות כדי לשפר את תפיסת ההפצצות שלו בעזה בקרב הציבור הישראלי. בנוסף, ישראל הגבירה את מאמצי הדיפלומטיה הדיגיטלית שלה עם חברות טכנולוגיה מערביות בולטות. יתרה מכך, משרד הביקורת הפנימית Meta גילתה כי בשנת 2021, החברה העדיפה מעקב אחר תוכן ערבי על פני תוכן עברי, לכאורה בהתאם לבקשות ממשלת ישראל.

האסטרטגיה התבססה על מספר גורמים. ראשית, כל ביקורת על ישראל, בין אם היא נוגעת לביצועיה הצבאיים ולמספר ההרוגים ההולך וגדל או לאסטרטגיות הפוליטיות שלהן לעתיד, נחשבה כאנטישמיות. כתוצאה מכך, דפים של מתנגדים מכל הלאומים והתרבויות נסגרו והיו נתונים לקמפיינים שיטתיים, שגרמו לרוב לאובדן מקומות עבודה. זה בא לידי ביטוי במקרה של השדר הבריטי ביל דונאטי, שהתמודד עם השלכות על ראיון עם שגריר ישראל לשעבר דני דנון ב"סקיי ניוז". היעלמותו של דנון מהמסך והחשבונות האישיים של דונתי עוררו מחלוקת. במהלך הדיון הביע דנון את האמונה שאנשים המעוניינים לעבור מרצונם למדינה אחרת צריכים להיות מוסמכים לעשות זאת. דונאטי התנגד בכך שייחס זאת להעברות הכפויות שעברו יהודים במהלך השואה. דנון התייחס להשוואה זו כ"משוואה מבישה ואנטישמית", והוביל את הערוץ לפרסם הודעת התנצלות.

הזרקת כמות גדולה של מידע מטעה, שגוי ושקרי על אירועי ה-7 באוקטובר בנוגע להאשמות נגד פלסטינים שנכנסו להתנחלויות נעשתה על ידי הנשיא האמריקני ג'ו ביידן ללא נוכחות ועדות חקירה. למרות עדויות מאוחרות יותר המוכיחות שמידע זה אינו נכון, מטרתה של ישראל הייתה להפיץ שמועות כדי לשלוט בדעת הקהל, ולהקשות על הפרכתן בהמשך.

ישראל הפעילה לחץ משמעותי על בעלי פלטפורמות מדיה חברתית למחוק תוכן ששותף על ידי פלסטינים ותומכיהם, ולעתים קרובות תייג אותו כמקדם טרור. לפי Human Rights Watch, Meta הסירה 1,050 פוסטים פרו-פלסטינים באוקטובר ובנובמבר 2023. Meta הייתה תלויה יותר ויותר במערכות בקרה מלאכותית, אשר צמצמו באופן משמעותי את הנראות של תוכן פרו-פלסטיני על ידי תרגום "פלסטיני" ל"טרוריסט".




מדינות ואזורים


לוח שנה