"הארץ": רוב הישראלים היו נגד פגיעה גדולה באיראן מחשש למלחמה כוללת

התקיפה הישראלית השקטה והחלשה בעוספיה מלמדת שלנתניהו אין אסטרטגיה ספציפית לגבי איראן קדמה לכך ניגוד דעות לגבי רמת ההסלמה בתוך מועצת המלחמה, שהביאה לשביתה מוגבלת שישראל אינה נושאת בה. אחריות באופן גלוי, ובתיאום נסתר עם ארצות הברית של אמריקה, לאור נטיות החברה הישראלית לתגובה שאינה מהווה כניסה למלחמה כוללת עם איראן, לפי סקרי דעת קהל.

בהקשר זה פרסם עיתון "הארץ" מאמר בו סבר כי הימין הקיצוני סבור כי התגובה החלשה לאיראן תיכנס לרשימת האשמת נתניהו בחולשה, ותאפשר להם ללחוץ עליו להשלים את מלחמת עזה, ב. בנוסף ל"קמפיין בחירות מוכן לרגע נפילת הממשלה, אם רק נתניהו היה מקשיב להם, ישראל הייתה מנצחת".

יש משהו כמעט ביישן בשתיקתה של ממשלת ישראל ביום שישי בבוקר לאחר התקיפה על בסיס אוויר איראני ליד עוספיה, שלטענת גורמים אמריקנים בוצעה על ידי ישראל. זה כאילו מישהו בירושלים קיווה לבטל את אירועי 19 הימים האחרונים - כאילו אפשר לשכוח את העובדה שאיראן וישראל נמצאות בעימות ישיר וכולנו יכולים לחזור למלחמת פרוקסי הצללים.

נראה כי חמישה ימים של התכתשויות קבינט מלחמה, הדלפות, תדריכים נגדיים ואפילו תדרוכים של רבנים הובילו למתקפה מוגבלת שישראל אינה נושאת באחריות לה, וגם האיראנים מעוניינים להמעיט בה. התגובה המושתקת מוושינגטון מעידה גם על כך שממשל ביידן היה במקום. במהלך הימים הקרובים, יהיו דיווחים חלקיים ולא מאומתים על מה שקרה בפועל בעוספיה, בדיוק כפי שהיה בשבוע שעבר בנוגע לתקיפה האיראנית.

בנימין נתניהו רוצה שכל זה יסתיים ויתברר עד שנשב ליום שני בערב פסח. ביום חמישי הודלף כי מנהיגי המפלגות החרדיות בקואליציית השלטון של נתניהו העבירו אזהרות מרבם שלא לסכן את ישראל על ידי תקיפת איראן ללא ברכת אמריקה. זו הייתה התערבות מוזרה שנראתה נועדה לספק לנתניהו כיסוי פוליטי לנקמה פחות כוחנית. אבל זה עדיין לא נגמר.

קבינט המלחמה והמטה הכללי כללו אנשים שדרשו תגובה קיצונית יותר; הם יחכו להגיד שהם צדקו. איתמר בן גביר, שלמרות התואר הבכיר שלו "השר לביטחון לאומי" אינו חבר בקבינט המלחמה ולא היה חלק מתהליך קבלת ההחלטות, כבר הפר את הוראות נתניהו שלא להזכיר את התקיפה באיראן. הוא צייץ בזלזול כשבעיטה חלשה נבלמה בקלות על ידי השוער.

הימין הקיצוני יוצר נרטיב שמציג את נתניהו כמנהיג חלש שייעצו על ידי מטכ"ל בוגדני שנכשל ב-7 באוקטובר. העיכוב בפתיחת עזה למעבר שיירות סיוע, צמצום המלחמה שם ועיכוב מבצע רפיח הם חלק מהנרטיב הזה. כעת יכולים ימניים קיצוניים להוסיף לרשימה הזו את הפגיעה החסרה באיראן.

עבורם, זו אסטרטגיה של win-win. או שהם דוחפים את נתניהו לפעול בעזה, מה שמתאים לרצונותיהם למלחמה בלתי נגמרת שם, ובסופו של דבר מאפשר להם לבנות התנחלויות. או שיש להם מערכת בחירות מוכנה לרגע נפילת הממשלה. אם רק נתניהו היה מקשיב להם, ישראל הייתה מנצחת.

ייתכן שנתניהו דווקא הרוויח  השבוע על ידי ריסון שרים וגנרלים שרצו מתקפת נגד מוחצת על איראן. סקרים הראו שרוב הישראלים היו נגד תקיפה באיראן.