הפלוגות הלבנוניות להתנגדות

החלה בדרום לבנון בתקופת הכיבוש הישראלי בשנות השמונים והתשעים מספר תצורות צבאיות להתמודד מול כוחות הכיבוש ולשחרר את האדמה, וביניהן ההתנגדות האיסלאמית שהפכה היום למפלגה עם תפקיד והשפעה צבאית במבנה וציוד שהגיע לרמה של אחזקת טילים מדויקים היכולים לאיים על היישות הישראלית הזמנית בעומקה. ולמרות שאימצה את האידיאולוגיה האיסלאמית כאידיאולוגיה מרכזית המנהלת את המאבק עם היישות הזו, הדבר לא מנע הצטרפות צדדים אחרים מכל העדות והגוונים הלבנוניים תוך כדי התגברות על כל ההבדלים, במסגרת אגף מיוחד.

לאחר נפילת האדי, בנו של מזכ"ל חיזבאללה סייד חסן נסראללה בספטמבר 1997, ובזמן שקיבל את הקהל המנחם, הגיעו לנסראללה צעירים מכל העדות, חלקם מלבנון וחלקם האחר ממדינות ערביות ואיסלאמיות, וביקשו להצטרף לשורות ההתנגדות. כתוצאה מכך נולדה הרעיון להקים פלוגות מיוחדות המאפשרות לכל לבנוני, יהיה אשר יהיה זהותו הפוליטית או העדתית או יכולותיו הכלכליות והמדעיות, להתנדב צבאית תחת השם "הפלוגות הלבנוניות להתנגדות לכיבוש הישראלי" שהוכרז עליהן רשמית לאחר שעברו 40 יום מנפילת האדי.

ההתנגדות החלה לאמן את המתנדבים - שמספרם היום מוערך באלפים - במחנות מיוחדים באזורים שונים, כדי שהפלוגות ישתתפו במספר פעולות צבאיות - ומספר פעולותיהן הגיע ל-200 - ותקפו במהלכן עמדות הכיבוש בדרום וביניהן אל-טיירי וג'זין.

הפעולה הראשונה שלהן הייתה ב-14 במרץ 1998, אז תקפו עמדת הכיבוש בעיירה ברעשית וחדתה. הפלוגות הוציאו הודעה בה נאמר: "רצינו שהמעשה יקדים כל אמירה מאיתנו... בחרנו ביום הזה במיוחד כדי להדגיש שהאויב הישראלי אינו מבין את הגיונות החוק וההחלטות הבינלאומיות, ושיש הגיון אחד שהאויב הזה מבין והוא הגיון הכוח... אנחנו מכריזים על הולדת הפלוגות הלבנוניות להתנגדות לכיבוש הישראלי שנכנסו לזירת המאבק והג'יהאד לאחר חודשים מספר של הכנה, הכשרה והכנה... כדי להביע את אמון הלבנונים מכל העדות בבחירת ההתנגדות."

עבודת הפלוגות התפתחה לתפקיד תמיכה בחיזבאללה בתוקפנות הישראלית על לבנון ביולי 2006. לאחר מכן, משימותיהן עברו לפריסה בגבול הלבנוני עם פלסטין הכבושה בנקודות מסוימות. הן עבדו על שירות החברה הלבנונית, על ידי חלוקת סיועי מזון ואספקה וחיטוי באזורים שונים עם תחילת התפשטות מגפת הקורונה בשנת 2020. כמו כן, הן השתתפו בקרב "טופון אל-אקסא" ונפלו להן מספר שהידים.