המוסד בעיראק: חברות, בסיסי מודיעין וגיוס סוכנים

פעילות המוסד בעיראק, בעיקר באזורי ארביל וכורדיסטן, החלה בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת, ושימשה מזה עשרות שנים כמרכז ראשי לביצוע פעולות ביטחוניות נגד איראן. המוסד השתמש בנקודות רבות כדי להשיג זאת, בעיקר בקרבתם של אזורים אלה לגבול עם "מדינת היעד", כלומר איראן, בנוסף לנטייה הבדלנית של הכורדים.

המוסד בעיראק: מתקני הגרעין של איראן הם המטרה

ב-6 ביולי 2018 חנכה ארצות הברית את הקונסוליה שלה בארביל (שמרכזה היה יעד של משמרות המהפכה) על שטח של 200 אלף מ"ר בעלות מוערכת של 600 מיליון דולר, שהיא הייצוג הגדול ביותר במדינה לאחר השגרירות בבגדאד (הגדול ביותר בעולם בעלות משוערת של 750 מיליון דולר). השגרירות אישרה כי הפרויקט יושלם בתוך 4 שנים. הקונסוליה נפתחה בשנת 2007 כנציגה הדיפלומטית הראשונה של ארצות הברית בארביל.

כמו כל המרכזים האמריקאים בעולם, גם וושינגטון נהנית מהכיסוי הדיפלומטי לקונסוליות ולשגרירויות לביצוע עבודת ריגול ומודיעין, בנוסף להגנה על מטה המוסד שנמצא בהיקפו, מה שמסביר מדוע משמרות המהפכה תקפו את מטה המוסד הסמוך.

בפברואר, 6 צעדות ישראליות יצאו מכורדיסטן העיראקית ומבצע בוצע בקרמנשה האיראנית.
ב-11 בינואר 2012 ציטט הג'רוזלם פוסט את העיתון הצרפתי לה פיגארו כמאשר כי "המוסד הצליח לחדור לאזור האוטונומי הכורדי בצפון עיראק כדי להעסיק כורדים איראנים שירגלו אחרי איראן". גורם ביטחוני בכיר אמר לרויטרס כי "ישראל שכרה כורדים לאסוף מידע על תוכנית הגרעין של איראן ולפגוע במומחי גרעין ברפובליקה האיסלאמית".

בדו"ח השנתי שלה משנת 2006, המוסד אישר כי הליבה הראשונה של סוכניו בכורדיסטן העיראקית הייתה 14, אבל הגיוס בוצע, והגיע כמעט 100, בעוד 100 אחרים היו מוכנים. מטרתו העיקרית היא לבנות "משמר כורדי", בנוסף למספר אתרים צבאיים ושדה תעופה "קטן" בארביל. הוא גם המליץ להגדיל את תקציב תחנת הריגול בעיראק בשנה הבאה.

ב-31 במאי 2010, אישר בכיר בתיקי העצורים בארגון הערבי לזכויות אדם בירדן, עבד אל-כרים אל-שוריידה, כי "אנשים בעלי אזרחות ירדנית שנעצרו בכלא סוסה באזור כורדיסטן בעיראק הודיעו לו כי מספר קציני מוסד ניסו לגייס אסירים אסלאמיים ערביים בכלא". "קציני המוסד נפגשו איתם יותר מפעם אחת, והם עסקו איתם בדיונים המבוססים על העובדה שישראל אינה אויב כפי שהערבים והמוסלמים מדמיינים, ושהם מבקשים את שחרורם".

בספר שכותרתו "התקווה המנופצת" מציין ההיסטוריון הישראלי שלמה נגדמון כי "ההישג הכורדי האמיתי מגיע ל-3 מנהיגים ישראלים בכירים שסייעו להם רבות: ראש הממשלה לשעבר ושר המלחמה לוי אשכול, הרמטכ"ל לשעבר יצחק רבין וראש המוסד לשעבר מאיר עמית. בעוד שהעיתון מעריב, שהזכיר במאמר על ההיסטוריה של היחסים בין הכורדים והמוסד, ציין כי "הגנרל הישראלי צורי סאג'ה סיים את תפקידו בכורדיסטן וקיבל קורסי הכשרה בחיל הים של ארצות הברית, השתתף במלחמות 1967 ו-1973, ואז שלח קצינים אחרים לכורדיסטן, ביניהם אריק רגב, מיכה קווסטה, אהרון דויד ויורם זמוק."

נוכחות ישראלית בישראל

ניתן להגדיר את המסגרת לנוכחות הישראלית בעיראק כך:

-למלא תפקיד מודיעיני בעל אופי מניעתי על מנת לספק הגנה לחיילים ישראלים או אפילו לאזרחים, הנמצאים לעתים קרובות בדרכים לא ציבוריות.

- כדי להגן על האינטרסים הכלכליים של ישראל, שנחשפו על ידי העיתון מעריב בשנת 2007 במאמר שכותרתו "כך הופכים הישראלים לעשירים על חשבון עיראק", שבמהלכו אישר כי יש יותר מ-70 חברות ישראליות בעלות אופי מסחרי ותעשייתי הפועלות בעיראק באופן לא ציבורי, ביניהם חברת האוטובוסים "דן", RPentex, המתמחה במכירת מסכות מגן, וסונול, החברה הישראלית הגדולה ביותר שמוכרת דלק.

-תפקיד בעל אופי צבאי הוא לספק ייעוץ ויכולות לצבא ארצות הברית במדינה.

-אימון הכוחות הכורדים, שנחשף על ידי ידיעות ב-3 באוקטובר 2007, הצביע על כך ש-1200 אנשי מודיעין ישראלים מאמנים את הפשמרגה בארביל ובסולימניה ב"מחנה Z" המנוהל על ידי קצינים ישראלים באזור מדברי בצפון המדינה. במאמר שפורסם ב-12 ביוני 2004 על ידי סימור הרש בעיתון הגרדיאן נכתב כי "מטרת הנוכחות הישראלית באזור הצפוני היא לבנות בסיס לרגל אחר מתקני הגרעין האיראניים". "סוכני הצבא והמודיעין הישראליים פעילים באזורים הכורדים של איראן, סוריה ועיראק, מספקים הכשרה ליחידות קומנדו ומבצעים פעולות חשאיות שעלולות לערער את היציבות באזור כולו. "בניית כוח צבאי כורדי כדי לאזן את כוחן של המיליציות השיעיות ולהקים בסיס באיראן שממנו יוכלו לרגל אחר מתקני הגרעין החשודים של איראן".